דף הבית » mindfulness » פסגת המיינדפולנס: פרופ' פול גילברט – מדוע חמלה ומיינדפולנס כל כך חשובים?

פסגת המיינדפולנס: פרופ' פול גילברט – מדוע חמלה ומיינדפולנס כל כך חשובים?

paulgilbert2-300x200

השיחה של הפסיכולוג פרופסור פול גילברט הייתה מרתקת בעיני. היא מאירה את המשמעות של מיינדפולנס וחמלה דרך הבנה של מערכות במח והבנת האבולוציה. אחת הטענות המרכזיות של פול היא: התודעה שלנו היא תוצר של המח שלנו, והמח שלנו הוא תוצר של החוויות שעברנו והגנים שלנו. לכן כל מה שקורה לנו הוא טבעי, והוא לא באשמתנו. מודעות מאפשרת לנו לקחת אחריות ולבחור לטפח את החלקים הבריאים והמועילים שלנו. גם החלקים המועילים וגם המזיקים הם טבעיים למח שלנו. דרך מיינדפולנס אנחנו יכולים לבחור את מי אנחנו מטפחים. האמירה שלו – "זה כך כי זה טבע התודעה" מהדהדת לי מאד עם הדרך בה לימד המורה שלי בבורמה (סיאדו או טג'ניה). סיאדו הנחה אותנו לשים לב לכל תופעה ולהגיד עליה – זה טבע. ההתייחסות אל כל החוויות שלנו כתופעות טבעיות מאפשרת לנו להתבונן בהן בצורה קצת יותר נייטראלית. בלי לקחת אותן ללב. מתוך הנייטראליות יותר קל גם לשנות ולהשפיע על המצב.

למה בכלל צריך חמלה?

צריך חמלה כי החיים שלנו קשים. ובכל זאת, אם נסתכל בעיניים אבולוציוניות – למה צריך חמלה? כדי להבין אנחנו צריכים להבין 3 רבדים של המציאות.

אנחנו תוצאה של האבולוציה

המציאות הראשונה שחשוב שנתעורר אליה היא העובדה שאנחנו בני האדם פה כתוצאה של האבולוציה. יש לנו גנים שבונים את גופנו – 2 רגלים, 2 ידיים. הגנים גם בונים את המח שלנו. במח יש לנו כל מיני יכולות, מוטיבציות ורגשות. אנחנו יכולים להרגיש כעס, חרדה, תשוקה, הנאה, וגם חמלה. לכן כדאי שנבין כיצד לעבוד עם כל הדחפים והרגשות שעולים בתוכנו. מה שחשוב הוא לזכור שלא אנחנו בנינו את המח האישי שלנו. המח שלנו נבנה עבורנו. חלק ממה שאנחנו עושים בחיים זה לעבוד בצורה המיטבית עם מה שקיבלנו מהטבע.

אנחנו משתנים וגם מתים

המציאות השניה היא שעלינו להיות מודעים לכך שאנחנו חיים, ולהיות גם מודעים לכך שלא נחיה לתמיד. החיים הם תהליך של שינוי. הכל משתנה. כל היצורים החיים מתים. גם אנחנו כמו האחרים פורחים לתקופה מסוימת ואז מתים. לפעמים זה מאד קשה, במיוחד כשאנחנו מאבדים מישהו יקר לנו. גם במהלך החיים אנחנו חולים, כואבים ועשויים להיפצע. זו המציאות של להיות יצורים ביולוגיים עם זמן חיים מוגבל.

אנחנו תוצר של החברה שבה גדלנו

המציאות השלישית היא שכולנו יצורים שנוצרים על ידי החברה. אנחנו רוצים לחשוב שאנחנו מיוחדים, אבל בעצם אנחנו תוצר של הדרך בה הורינו גידלו אותנו, ושל החברה שבה אנחנו חיים. תחשבו על זה ככה – אם בגיל 3 ימים היו חוטפים אותי מבית החולים, והייתי גדל בכנופיה של סוחרי סמים אלימים, לא הייתי עומד פה היום מולכם. הגרסה הזו של פול גילברט לא היתה קיימת היום בכלל. היה פול גילברט עם אותם הגנים, אבל הגנים שבאים לידי ביטוי בגוף שלו היו אחרים. פול גילברט השני היה כנראה נוטה לכעס ואלימות. האם הוא היה אחראי לזה? לא! הוא לא בחר בגנים שלו. הוא לא בחר לגדול בסביבה של כנופיה אלימה, שהשפיעה על הגנים שבאים לידי ביטוי בגופו. למרות זאת, היה עליו ללמוד לעבוד עם הגרסה של עצמו שיש לו, ועם המח שיש לו, כדי לעבור לאורח חיים יותר חומל (אם זה מה שהוא היה בוחר לעשות). לנו כבני אדם יש מגוון קשיים שקיבלנו מהטבע, וגם המח שלנו הוא אתגר עבורנו. להבין כיצד המח שלנו עובד מוביל אותנו להבין למה חמלה כל כך חשובה.

קודם כל חשוב להבין שהרבה מהדחפים והרגשות שלנו הם מאד עתיקים מבחינה אבולוציונית. אנחנו חולקים רבים מהרגשות והדחפים שלנו עם החיות, אפילו עם כלבים. בדיוק כמונו לכלבים חשוב להשתייך, חשוב להם המעמד שלהם בלהקה, ובדיוק כמונו הם מגיבים לחיבה. גם להם יש רגשות של כעס וחרדה. אלו מערכות שהן חלק מהמח שלנו מיליוני שנים והן מאד חזקות. הם מגדירות הרבה ממה שזה אומר להיות אנושי.

המח החדש שמבדיל בינינו לחיות – לטוב ולרע

לפני כשני מיליון שנים אבות בני האדם החלו לפתח מערכות ייחודיות וחדשות לגמרי במח – היכולת לחשוב בצורה אינטליגנטית. נוצרה היכולת לדמיין, להסיק מסקנות ולצפות. יש לנו דרכים לחשוב על עצמנו ועל אחרים שלבעלי חיים אחרים אין. למשל דמיינו זברה שאריה רודף אחריה, והיא מצליחה לברוח ממנו. מבחינת הזברה זה סוף הסיפור – היא מרגיעה את עצמה די מהר וחוזרת לאכול דשא. רמת העוררות שלה תרד מהר. אצל אנשים זה אחרת לגמרי. אנחנו נגיב בכך שנתחיל לחשוב על מה שקרה. נתחיל לחשוב ללא הפסקה מחשבות כמו: "אלוהים, מה היה קורה אם הייתי נתפס? איזה מוות נוראי זה! מה היה קורה לילדים שלי? …" כתוצאה מכך רמת העוררות שלנו תישאר גבוהה לאורך זמן. זה נקרא רומינציה – מחשבות שלא מרפות. לאנשים יש גירוי מתוך המח. אנחנו יכולים לחשוב, לתכנן, לדמיין – ולכל אלו יש השפעה עוצמתית גם על הגוף שלנו. למשל דמיינו שאתם שוכבים במיטה וחושבים על פנטזיות ארוטיות – מהר מאד תהיה לזה השפעה על הגוף שלנו.

האתגר לאנושות הוא להבין שמה שאנחנו מגרים, מה שאנחנו מטפחים, והסרט שאנחנו מנגנים בראש – לכל אלו יש השלכות משמעותיות על חיינו. למח החדש שלנו כאנשים יש כמה יכולות חדשות אבולוציונית:

  • היכולת לשים לב ולנטר את עצמו.
  • היכולת לבקר את עצמו.
  • היכולת לדמיין דברים מפחידים.
  • הוא יכול להימנע רגשית.
  • הוא יכול לנסות להפסיק להרגיש רגשות.
  • יש לו תחושת אשמה.
  • ויש לו תחושת זהות עצמית.

לחיות אין את היכולות האלו. לא תראו קוף מסתכל בהשתקפות שלו באגם ותוהה האם הוא צריך להוריד את הכרס. כאנשים אנחנו עושים זאת כל הזמן. למעשה אנחנו חיים את רוב חיינו בתוך המח החדש שלנו – במחשבות, בתכנונים, ברומינציה, בציפייה. יוצרים תחושה של עצמי, ומבקרים את התנהגותנו כל הזמן. לפעמים זה יוצר לנו בעיות קשות, כי הדרך העיקרית שבה אנחנו מבקרים את התנהגותנו היא שיפוטית ואפילו עוינת. אנחנו לא מרוצים ממה שהשגנו או מהמראה שלנו, ואז אנחנו שוב מגרים רגשות לא נעימים בגופנו.

מיינדפולנס מאפשר לנו להתבונן במיינד שלנו – לראות את הדחפים, הרגשות והמחשבות. לראות את מעגליות המחשבות הרומינטיביות ולהפסיק אותה. אנחנו לומדים להתבונן בצורה לא שיפוטית. אנחנו לא שיפוטיים כי בעצם לא אנחנו יצרנו את המח שלנו ככזה. הוא נוצר עבורנו- כך שהוא לא בבעלותנו. הוא לא אישי כל כך – כי הדחפים, הרגשות והמחשבות הללו משותפים לכל בני האדם.

כוחה של כוונה

חמלה היא מערכת מוטיבציה. מקורה ברצון להיות אכפתי לאחרים. כשאנחנו בוחרים את המוטיבציה שלנו, המוטיבציה הזו מארגנת את כל המח בהתאם. דמיינו למשל שאתם הולכים לחתונה של החבר הכי טוב שלכם. אתם הולכים בשמחה ומצפים להתרגשות ולהנאה. המח שלכם יהיה שונה, מאשר אם אתם הולכים לחתונה של איזה קרוב רחוק, רק כי אתם חייבים.

הסיבה שבגללה אנחנו עושים דברים, הכוונה שלנו – יש לה השפעה גדולה על הדרך בה התודעה שלנו תתארגן. למשל אנחנו יכולים לבחור להיות מאד:

  • תחרותיים
  • מאד מרוכזים בעצמנו.
  • כל הזמן בהשוואה לאחרים.
  • פגיעים לאשמה.
  • פגיעים לקנאה.

זה ישפיע על הדברים להם אנחנו שמים לב. זה ישפיע על המחשבות וההתנהגות שלנו.

אם אנחנו בוחרים לטפח חמלה, אז לחמלה תהיה השפעה גדולה על המחשבות, הרגשות והגוף שלנו. מוטיבציה מארגנת את התודעה, ולכן טיפוח כוונות של חמלה, עזרה וקירבה הן טובות לך. עם הזמן הם ישפיעו על הגוף והמח שלך.

מיינדפולנס מטפח אמפתיה

בואו נחזור שוב למיינדפולנס, כי זה חשוב בעיני למה אנחנו מודעים. רמה אחת היא להיות מודעים לחוויה הנוכחית- להתלהבות, לעצב או למחשבות רומינטיביות. לפעמים חלק גדול מחיינו הוא סביב מה שאנחנו נמנעים ממנו. זה יכול להיות המנעות משיחה עם מישהו שאנחנו חושבים שיכעיס אותנו. במקרים קיצוניים זה יכול להיות פחד גבהים. אך יש רמה נוספת של הסכמה לראות. לראות את מה שהיינו מרגישים, אם היינו גרסה אחרת שלנו. גרסה שגדלה בסביבה קצת אחרת למשל. להסכים לראות את הגרסה שלנו שהייתה יכולה להיות מנהיג כנופיית סמים למשל. זה הרבה פעמים קשה לחשוב על גרסאות שליליות שלנו. לפעמים אנחנו חושבים שהגרסה הנוכחית היא היחידה האמיתית. אך דווקא ההסכמה לראות את הגרסאות האחרות האפשריות שלנו, היא שמאפשרת לנו להיות אמפתיים לאחרים. במיינדפולנס שאנחנו שמים לב לחוויות שלנו במודעות ולומדים להכיר אותן בלי שיפוטיות. חשוב שנזכור שכך אנחנו מכירים אותן לא רק בתודעה שלנו. כי התודעה שלנו היא תוצר של הטבע, כמו כל תודעה אחרת. באותה צורה מופיעים דחפים, מחשבות, פחדים, וכעסים גם בתודעה של אנשים אחרים. כשאנחנו מבינים את זה מתפתחת בנו אמפתיה לאחרים.

עכשיו מתעוררת השאלה- איזה אספקטים של התודעה אנחנו רוצים לטפח, כדי שנוכל לעבוד עם החלקים השליליים של התודעה? מאתיו ריקארד פעם אמר – "התודעה היא כמו מים. היא יכולה להכיל רעל או תרופה". התודעה שלנו היא לא טובה או רעה. היא פשוט מודעות. התוכן בתודעה הוא תוצר של המח הביולוגי שלנו. זה לא משנה עם התוכן הזה הוא שמחה ואהבה, או כעס וחמדנות. היכולת לשנות את התוכן לבריא היא חלק ממה שמודעות חומלת יכול לעזור לנו לעשות. אם תחשבו על זה – לא באמת בחרתם את מי שאתם עכשיו. לא בחרתם האם להיות אדם שנוטה לדאגה או לבטחון. זה תוצר של הגנים והסביבה שלכם. בדיוק כמו שלא בחרתם את הגובה שלכם. האומץ שלנו לראות שיכולות להיות לנו הרבה גרסאות מאפשר לנו להתחיל לבחור את הגרסה שלנו שאנחנו רוצים להיות בעתיד, ולטפח את התנאים להופעתה.

מה זו חמלה?

ההגדרה של חמלה היא: רגישות לסבל של עצמי או של אחרים, עם מחויבות עמוקה לנסות להפחית או למנוע אותו. בהגדרה הזו יש בעצם 2 חלקים:

  1. מודעות לסבל – המוכנות להכיר מקרוב את הסבל, ולהבין את מקורותיו. להבין מה גורם את הסבל. זה דורש אומץ!
  2. הכוונה לפעול למניעת סבל – פה שוב אנחנו רואים את הכח של מוטיבציה וכוונה. הכוונה נותנת לנו תשוקה להכיר את הסבל, להכיל אותו, להבין אותו, ולפתח חכמה בנסיון לגלות מה הדרך המועילה לעזור.

זה כמו שכדי להיות רופא צריך ללמוד שנים כדי לפתח את המיומנות, וצריך גם להסכים לפגוש את הסבל של המטופלים. זה אותו דבר עם התודעה שלנו. כשאנחנו מבינים את הסבל שיש בתודעה שלנו. סבל שהוא לא באשמתנו, אלא תוצאה של הגנים והסביבה שבה גדלנו. אז אנחנו מוכנים להתחייב למצוא חכמה כדי לעזור לעצמנו ולאחרים. אז אנחנו יכולים להתחייב לפתח חמלה.

3 המערכות שמייצרות רגשות

רגשות הם מה שמניע אותנו לפעולה. לפעמים זה נדמה שהם משתלטים עלינו תוך רגע. לכן כדי להפחית את הסבל שלנו, כדאי שנבין קצת יותר איך רגשות עובדים. בגדול רגשות מתחלקים ל 3 סוגים:

  1. רגשות שמרוכזים באיום. אלו רגשות שמזהים איום ומביאים אותנו לפעולה להגנה עצמית.
  2. רגשות שמרוכזים בגמול. אלו רגשות שקשורים להישגיות, התלהבות ועשייה.
  3. רגשות שעולים מתוך מצבים של שלווה, סיפוק, והאטה.

temp3-167x300רגשות האיום הם הכי עוצמתיים. המח מקדיש יותר משאבים כדי לזהות איומים מאשר הוא מקדיש לכל דבר אחר. הסיבה היא מאד פשוטה – אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לפספס סכנה. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לפספס הזדמנות. הנה דוגמה מעולה – תסתכלו על יונים אוכלות פירורי לחם ברחוב. בטח שמתם לב שכל תנועה גורמת להם לעוף ולהתרחק. רק כשהן מפתחות אמון הן מוכנות להתקרב ולאכול מהיד שלנו. הסיבה היא שעדיף לא לאכול ארוחת צהרים, מאשר להיות ארוחת הצהריים… אנחנו מחווטים כדי להתרכז באיום ובשלילי.

הנה דוגמא: דמיינו שאתם לפני ראש השנה ואתם הולכים לקנות מתנות לכל המשפחה. אתם עוברים בתשע חנויות ובכולן המוכרים נחמדים ועוזרים לכם מאד. בחנות העשירית המוכר מקשקש בטלפון כל הזמן ובכלל לא מתייחס אליכם. הוא רק אומר לכם "חכו בסבלנות". אתם מרגישים את הכעס גועש בתוככם. כשאתם משלמים בשטר של 100, הוא מחזיר עודף כאילו נתתם 50, וטוען שאתם מרמים אותו. אתם יוצאים מהחנות ומרגישים נבגדים. על מה אתם חושבים בדרך הביתה? אם אתם מחייכים עכשיו, זה כי אתם מבינים שכל הדרך הביתה תקללו את המוכר, ותחשבו שוב ושוב איך הוא היה לא בסדר, ושאולי אתם צריכים לכתוב בפייסבוק – כדי להזהיר את כולם מפני החנות הנוראית הזו. אתם במצב של כעס, והמח שלכם מחזיק בכעס הזה. אתם חושבים עליו שוב ושוב – זו הרומינציה. ככה המח עובד. זו לא אשמתכם. הבעיה היא שהכעס הזה הוא לא כל כך בריא. לא בריא ללב שלכם, לא בריא למערכת החיסון שלכם, לא בריא לעיכול שלכם ולא בריא לשרירים שלכם. הטרגדיה היא ש 90% מהמוכרים שפגשתם באותו יום היו נפלאים. אבל אתם מתמקדים ב 10% שהכעיסו אתכם.  ריק הנסן אומר: "מאורעות חיוביים הם כמו טפלון, מאורעות שליליים הם כמו דבק." זו לא אשמתכם. ככה המח שלנו עובד. אבל – ברגע שאנחנו מתחילים להבין איך המח עובד ברגיל שלו, יש לנו בחירה. כשאנחנו לומדים מיינדפולס אנחנו שמים לב לזה. אנחנו שמים לב שאנחנו נצמדים לכעס. אנחנו שמים לב שאנחנו תקועים במעגל כעס שמזין את עצמו, וחוזר שוב ושוב למה שמציק לנו. עכשיו יש לנו בחירה – האם אנחנו ממשיכים בכעס, או שאנחנו בוחרים בהתמקדות של חמלה במה שיועיל לנו וירגיע אותנו? זו בחירה!

כמו שראינו למעלה, יש לנו 2 סוגים של רגשות חיוביים. רגשות שקשורים בתגמול ורגשות שקשורים בשלווה. חשוב שנבין את ההבדל ביניהם. רגשות התגמול נובעים ממערכת ההנעה (drive). הם אלו שנותנים לנו אנרגיה. דמיינו עכשיו שקיבלתם טלפון מאראלה מהלוטו. זכיתם ב 20 מיליון שקלים. איך תרגישו בגוף? בגוף שלכם יופרש דופמין. אפילו אם אתם מתרגלים מדיטציה ומיינדפולנס, רוב הסיכויים שאתם פשוט תהיו תקועים במחשבה – "ואוו, אני כל כך עשיר…" (-: ההתלהבות פשוט משתלטת עלינו. העניין עם מערכת ההנעה הוא שהיא יכולה להיות ממכרת. אנחנו מתמכרים לדופמין שמשתחרר כל פעם שאנחנו מצליחים, ואז אנחנו רוצים עוד ועוד. אנחנו רוצים יותר הצלחה, יותר כסף, בית גדול יותר, מעמד טוב יותר. ההנעה הזו היא בסדר, עד גבול מסויים. כי אם אנחנו לא שמים לב החמדנות משתלטת עלינו. כמו מנכ"לים שבטוחים שהם זכאים לשכר של מיליונים. ומצד שני – אנחנו מתוסכלים שאנחנו לא תמיד מצליחים להשיג את כל מה שאנחנו רוצים. הבעיה עם מערכת ההנעה הוא שאין לה גבולות- אף פעם זה לא יהיה מספיק.

מערכת ההנעה היא בפרוש חלק ממה שאפשר את ההתפתחות של האנושות. בני אדם תמיד רצו להשתפר ולהגיע לתנאי מחיה טובים יותר. אבל מערכות הנעה לא מאוזנות יצרו גם הרבה בעיות. בגללן אנשים לוקחים שוחד, או סיכונים מיותרים. שוב- חשוב שנבין שזו לא אשמתנו. כך המח שלנו בנוי. עכשיו כשאנחנו מבינים את זה כדאי שנשים לב – מתי השאפתנות שלנו היא כל כך גדולה שהיא גורמת לנו להיות מגעילים לאחרים, לקחת סיכונים על חשבון אחרים או להיות לא מוסריים? אם נעצור מידי פעם ונבדוק את עצמנו, נוכל גם לשנות.

המערכת השלישית היא מערכת ההרגעה. מערכת ההרגעה מחוברת לרשת העצבים הפארא-סימפטטית. בעוד שמערכות האיום וההנעה הן כמו המנוע באוטו – מפעילות ומניעות לפעול, מערכת ההרגעה היא כמו הבלמים באוטו. זו מערכת שלמה בגוף שלנו שנועדה כדי שנחווה שלווה, האטה, שביעות רצון ושלום פנימי. אנחנו מפעילים אותה באמצעות מיינדפולנס, באמצעות תרגילי נשימה, וגם באמצעות חיבה. למשל דמיינו תינוק קטן שהוא במצוקה. הוא מגיע לאמו והיא מערסלת אותו בידיה. מה קורה? זה מרגיע את מערכת האיום. הילד נרגע, ואז יכול לחזור לשחק. מערכת ההרגעה מעוררת בנו רגשות  מאד חשובים – להרגיש בטוחים, להרגיש שבעי רצון, להרגיש מחוברים לעולם. כדי שנרגיש אותם זה לא מספיק שלא יהיה איום. יש מערכות במח שעוזרים לנו להרגיש בטוחים, שלווים ומחוברים. למשל אחד ההורמונים שמערכת הרגיעה מפרישה הוא אוקסיטוצין. אוקסיטוצין מופרש כשאנחנו מרגישים חיבה, אהבה וקירבה (מאחרים או מעצמנו). אוקסיטוצין גם מייצר את הרגשות הללו. לכן ללמוד להפעיל ולאזן את המערכות השונות במח – הרגיעה, ההנעה והאיזון, יש לזה השפעה משמעותית על חיינו בטווח הארוך.

לחוות חיבה וחמלה משפיע באופן עמוק עלינו כבני אדם. זה משפיע על איזה גנים באים לידי ביטוי בגוף שלנו. למשל הם משפיעים על התגובה שלנו ללחץ, על מערכת החיסון שלנו, ועל היכולת להתאושש ממחלה. במחקר ראו שרופאים ואחיות שביטאו יותר חמלה וחיבה למטופלים שלהם, ונגעו בהם יותר – הסיכוי של המטופלים שלהם להחלים היו גבוהים יותר. חמלה כמובן גם משפיעה על ערכי היסוד שלנו- היא נותנת לנו את האומץ להתנהג בצורה מוסרית, להיות מעורבים ולפעול למען עולם טוב יותר. אנחנו מתפקדים הכי טוב כשהם מרגישים חיבה ואהבה. הרבה יותר מאשר כשהם מונעים מאיום, שנאה ואגרסיביות. להרגיש אהבה, ערך וחיבה גורם לנו להיות פעילים ומועילים.

האתגר של האנושות

האתגר של האנושות הוא להתעורר לטבע המח שלנו. להבין שאנחנו יכולים להפחית את הסבל הרגשי של אנשים, וגם את האלימות, הרוע והשנאה. אנחנו יכולים ליצור הקשרים שבהם אנשים ירגישו שהם אהובים ואכפת מהם. אנחנו יכולים ללמוד על החולשות בתודעה שלנו. אנחנו יכולים ללמוד להיות יותר ויותר במודעות חומלת. אנחנו יכולים ליצור מוטיבציה חומלת שתארגן את כל התודעה שלנו. אם נעשה את כל אלו, נפחית את הסיכוי שאנשים יעשו דברים רעים – לעצמם ולאחרים. אם נתנהג אחד אל השני וגם לעצמנו בכבוד, בטוב לב ובחמלה נתקדם באיכות החיים שלנו ושל אחרים.

לצפיה בהקלטה המרתקת של פרופסור פול גילברט לחצו כאן: http://themindfulnesssummit.com/sessions/paul-gilbert/?ref=825

שתפו בתגובות – 

איך משפיעה עליכם התובנה שכל מה שאנחנו חווים הוא טבעי אך בר שינוי?

להצטרפות לסיקור היומי בעברית של פסגת המיינדפולנס לחצו כאן: http://mindfulness.ravpage.co.il/mindfulnesssummit

וידיאמאלה בורץ' לימדה מתוך הנסיון האישי שלה איך להשתמש במיינדפולנס כדי להתמודד עם כאבים ומחלות. לחצו כאן כדי לקרוא: http://mindfulness4u.co.il/?p=4422

מיינדפולנס נותן לנו את הכח לשנות את התודעה

רוצה לקבל חבילת מתנות להפחתת מתחים באמצעות מיינדפולנס?

שם:
טל:
מייל: