בעבר, עולם המדע התייחס למדיטציה כאל פרקטיקה רוחנית או פילוסופית בלבד, אך בעשור האחרון חלה מהפכה של ממש. הודות לטכנולוגיות הדמיה מתקדמות כמו fMRI, השאלה איך מיינדפולנס משפיע על המוח הפכה לאחד ממוקדי המחקר המרתקים ביותר בנוירוביולוגיה המודרנית. הממצאים הם לא פחות ממדהימים: תרגול קשיבות אינו רק גורם לנו "להרגיש
בעולם המודרני, שבו אנו מוצפים במידע ובהסחות דעת בלתי פוסקות, היכולת לשמור על פוקוס הפכה לנכס יקר ערך. רבים מאיתנו מרגישים לעיתים קרובות "ערפל מוחי", עייפות מנטלית או קושי להתרכז במשימה אחת לאורך זמן. השאלה איך להפוך את המוח לחד יותר אינה עוסקת רק בשיפור הזיכרון, אלא ביכולת של התודעה
האם אי פעם עצרתם לחשוב על העובדה שכל מה שאתם חווים – מהריח של הקפה בבוקר ועד לפתרון בעיות סבוכות בעבודה – מנוהל על ידי קילוגרם וחצי של חומר אפור? השאלה איך המוח שלנו עובד היא אחת השאלות המרתקות ביותר במדע המודרני, והתשובה עליה משתנה ככל שאנו מעמיקים בחקר הנוירוביולוגיה.
במשך שנים רבות, התפיסה המדעית הרווחת הייתה שהמוח האנושי הוא מערכת קשיחה שאינה משתנה לאחר גיל הבגרות. האמינו כי תאי העצב שברשותנו הם אלו שילוו אותנו עד סוף חיינו, וכי יכולות הלמידה והזיכרון נמצאות במסלול חד-סטרי של דעיכה. אך פריצות דרך בחקר המוח בעשורים האחרונים הציגו את המושג "נוירופלסטיות" –
בעולם המודרני, שבו הקשב שלנו מפוזר בין אינספור מסכים, משימות ודאגות, היכולת לחזור לרגע ההווה הופכת למיומנות קריטית לבריאות הנפשית. רבים שומעים על היתרונות של השקט הפנימי, אך לעיתים קרובות עולה השאלה: איך ניגשים לזה בפועל? תרגול מיינדפולנס הוא אימון מוחי לכל דבר, המאפשר לנו לפתח נוכחות לא שיפוטית ברגע
בעולם המהיר והרועש שבו אנו חיים, רבים מחפשים עוגן שיחזיר אותם לרגע הנוכחי ויפחית את רעשי הרקע הבלתי פוסקים. הקריאה בספרות מקצועית ונגישה היא אחת הדרכים האפקטיביות ביותר להעמיק בהבנת הקשר המורכב שבין הגוף לנפש. עם זאת, המדפים עמוסים באין-ספור כותרים המבטיחים שינוי מהיר, והחיפוש אחר ספר מיינדפולנס מומלץ באמת
התקף חרדה הוא אחת החוויות העוצמתיות והמטלטלות ביותר שאדם יכול לעבור במרחב הנפשי והגופני. הוא מופיע לעיתים קרובות ללא אזהרה מוקדמת, ומציף את המערכת בתחושת סכנה קיומית מיידית. עבור מי שחווה זאת, השאלה הראשונה שעולה היא "מה קורה לי?", והפחד מהלא נודע רק מעצים את עוצמת ההתקף. לכן, הבנה מעמיקה
טראומה אינה רק זיכרון של אירוע קשה מהעבר; היא שינוי פיזיולוגי עמוק שמתרחש במוח ובגוף וממשיך להדהד בחיי היומיום שלנו. עבור רבים, השאלה איך להתמודד עם פוסט טראומה מלווה בתחושה תמידית של חוסר אונים, דריכות מוגזמת או ניתוק רגשי שקשה לגשר עליו. הבנת המנגנונים שמפעילים את מערכת העצבים שלנו היא
לחץ נפשי הפך לחלק מהשגרה של אנשים רבים. עומס בעבודה, חוסר ודאות, שינויים אישיים ודאגות יומיומיות יוצרים מתח מתמשך שמצטבר בגוף ובנפש. אצל חלק זה מתבטא בעייפות, אצל אחרים בעצבנות, קושי להירדם או תחושה כללית של דריכות שלא נעלמת. לחץ כשלעצמו הוא תגובה טבעית, אך כשהוא מלווה אותנו לאורך זמן
נדודי שינה מתבטאים בקושי להירדם, יקיצות תכופות או תחושת עייפות גם לאחר שעות שינה ארוכות. מעבר לעייפות עצמה, חוסר שינה משפיע על הריכוז, מצב הרוח והיכולת להתמודד עם עומסים יומיומיים. אצל רבים, נדודי שינה אינם אירוע נקודתי אלא תבנית שחוזרת על עצמה ומעמיקה עם הזמן. במאמר הזה נבחן איך להתגבר
התקף חרדה יכול להופיע בפתאומיות, להציף פחד עז ולגרום לתחושות גופניות חזקות כמו דופק מואץ, קוצר נשימה, סחרחורת או תחושת אובדן שליטה. עבור מי שחווה זאת, התחושה עלולה להיות מבלבלת ומאיימת – גם כשאין סכנה ממשית. חשוב לדעת: התקף חרדה אינו מסוכן בפני עצמו, והגוף יודע לצאת ממנו. יש פעולות
חרדה יכולה להתבטא בלחץ מתמשך, דאגות חוזרות, עומס מחשבתי או תחושת חוסר שקט שלא מרפה. לעיתים היא מופיעה ללא סיבה ברורה, ולעיתים בעקבות עומס, שינוי או חוסר ודאות. עבור רבים, החרדה אינה אירוע נקודתי אלא חוויה שמלווה את היומיום. אחת הדרכים המרכזיות והמבוססות כיום להפחתת חרדה בצורה לא תרופתית היא
המאמר מציג את ההבדל בין מיינדפולנס למדיטציה ואת התרומה של כל אחד מהם לחיי היום יום. הוא מדגיש איך תרגול מדיטציה מחזק נוכחות, משפר שינה ומפחית מתח. המאמר מסביר איך שילוב בין השניים יוצר תרגול יציב שמחזיר רוגע ובהירות לאורך היום.
המאמר מתעמק בשאלה למה מיינדפולנס הפך לכלי מרכזי בחיים מודרניים. דרך מחקרים עדכניים הוא מציג את השפעתו על ויסות רגשי, על שינה ועל ההתמודדות עם עומס מתמשך. לצד זאת מובאות דוגמאות יומיומיות שמראות איך נוכחות מודעת משפרת קשרים בין אנשים ותורמת לשקט פנימי. הפוסט מיועד לקוראים שמבקשים להבין איך תרגול עקבי יוצר שינוי ארוך טווח בתחומי החיים השונים.
האם כעס הוא באמת האויב הסמוי של בריאותנו? מחקרים חדשים חושפים את ההשפעות מרחיקות הלכת של כעס על הגוף, ומציגים שיטה מפתיעה שכבר עזרה למיליונים להתגבר עליו. גלו כיצד תגובה רגשית יומיומית עלולה לשנות את חייכם – ואיך אפשר למנוע זאת בקלות.
מגפת הכאב הכרוני משפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם, ומשבשת את חייהם בתחומים רבים כמו עבודה, משפחה ובריאות נפשית. האם ייתכן שמיינדפולנס הוא הפתרון? שיטת תרגול זו, שנחקרה לעומק בשנים האחרונות, מראה תוצאות מדהימות בהקלה על כאבים ושיפור איכות החיים. במאמר הבא נגלה איך זה עובד.
בפוסט זה בבלוג, אנו מתעמקים בכוח הטרנספורמטיבי של מיינדפולנס בטיפוח תהליך הזדקנות חינני. אנו חוקרים את החשיבות של נוכחות רגשית ומנטלית בהזדקנות, וכיצד מיינדפולנס יכול לשמש כלי חיוני בקידום קבלה עצמית, שלווה ושמחה ככל שאנו מתבגרים. באמצעות דוגמאות מעשיות, ציטוטים מעוררי השראה וטכניקות מוכחות מוכחות, אנו שואפים לעורר את הקוראים לאמץ את הרגע הנוכחי ולהזדקן בחן.
מאמר זה חוקר כיצד המיינדפולנס תורם לשיפור המיקוד וטווח הקשב. הוא מתעמק במדע שמאחורי שיטת המיינדפולנס, היתרונות של שיפור המיקוד וטווח הקשב לחיים האישיים והמקצועיים, כמו גם מתן טיפים וטכניקות מעשיים לשילוב מיינדפולנס בשגרת היומיום.
אנחנו מצויים במלחמה מתמשכת. ההתמודדות היום יומית עם איום הטילים שוחקת ומעוררת הרבה פחדים. במיוחד בתקופה זו אני רואה שליחות גדולה בהדרכת מיינדפולנס. כי מיינדפולנס מטפח את החוסן הפנימי. בעזרת מיינדפולנס אנחנו מנצחים את הטרור, הפחד והחרדה שנטעו בליבנו, וחוזרים לאיזון ותפקוד- כמיטב יכולתנו. וגם כשאנחנו לא מתפקדים כפי שהיינו
לתת לעצמי כח דווקא כשיש לי כח
איך אפשר להרגיע עצמכם תוך שניות ספורות באמצעות דפוס נשימה מיוחד?
אם אתם פשוט לא מסוגלים לעשות מדיטציה- הכלי הזה יעזור לכם לעצור, להתחבר לעצמכם ולהמשיך את היום בקלות יותר.
מה הוא הרגע שמאמן לנו את שריר תשומת הלב?
בסרטון הזה תגלו את הרגע הזה ותבינו למה לא כדאי לכעוס על עצמינו כשהרגע הזה מגיע
שיחה משותפת עם מתי ליבליך על חמלה עצמית וחמלה בכלל- מהי וכיצד לטפח אותה
מהן 7 האיכויות שטיפוח שלהן יביא לבריאות נפשית שלמה וכיצד ניתן לפתח אותן ? על כך המאמר הזה. שבעת מרכיבי ההארה
בתוך הזמן הלחוץ שאנחנו נמצאים בו, הרבה אנשים שואלים אותי- איך להרגע? לכן הכנתי לכם 4 סרטונים קצרים עם כלים חשובים לרגיעה הכלים הללו יכולים לשמש אתכם בתקופה מתוחה כמו עכשיו, וגם בלחצי היום יום. הכלים הללו שונים ומגוונים. זה נורמלי לגמרי שלחלק מהם תתחברו יותר ולחלק פחות. תבחרו מפה
אם אתם מחפשים שיטה להפחתת הסטרס, חשוב שתכירו תהליך מנטלי קסום שעשוי לשנות את חייכם – Mindfulness או בעברית – מיינדפולנס, מודעות קשובה או קשיבות. המהות של התהליך הוא התבוננות על המציאות שמתרחשת כאן ועכשיו ללא שיפוטיות ובאופן מכבד. אז אם אף פעם לא ניסיתם לתרגל מיינדפולנס, ריכזנו לכם את
רבים מאיתנו חווים בעיות ריכוז, או שיחוו זאת במהלך חייהם. מהם הגורמים להפרעות בריכוז אצל מבוגרים? קשיי ריכוז עשויים להיות תוצאה של גורמים כמו דאגה ולחץ, על כל צורותיהם ועוצמותיהם. משבר הקורונה – הקורונה הביאה עימה לחצים רבים. איבוד מקום העבודה למשל, הוא אירוע מלחיץ שהפך שכיח יותר בעקבות הקורונה.
להפסיק לבקר ולשפוט את עצמך באמצעות חמלה עצמית ומיינדפולנס- הקלטת מפגש מתוך מועדון המיינדפולנס בזום
להפסיק לבקר ולשפוט את עצמך באמצעות חמלה עצמית ומיינדפולנס- הקלטת מפגש מתוך מועדון המיינדפולנס בזום
איך יריב הרפה מהכעס ויצר קירבה עם הילד שלו
מערכת חיסונית חזקה תתגבר על הקורונה ועל מחלות נוספות. מחקרים מראים שאימון במיינדפולנס הוא כלי עוצמתי לחיזוק מערכת החיסון.
איך יריב הרפה מהכעס ויצר קירבה עם הילד שלו
תהליך מיוחד לפתרון הקשיים שלנו בשיטת mBit- אינטגרציה של אינטיליגנציה של המוחות המרובים שלנו.
ג'ון קבט זין התחיל ללמד את הקורס במיינדפולנס בשנת 1979 בבית החולים של אוניברסיטת מסג'וסטס. הוא פנה לרופאים והזמין אותם להפנות אליו חולים שסבלו ממצבים כרוניים כמו כאב, סכרת ומחלות לב, ושהרפואה כבר לא כל כך יכולה לעזור להם. ג'ון מעולם לא הבטיח לרפא אותם מהמחלה. המטרה שלו היתה לשפר
https://youtu.be/BL399qpAuvU בעידן המודרני שבו אנחנו חיים, כולנו חווים עומס של משימות ואיתן עומס של דאגות. דאגות ביחס לכסף שיש או אין לנו, דאגות לבריאות של הילדים, בני הזוג וההורים שלנו. מערכות יחסים שמאתגרות ומדאיגות אותנו. לכל אחד מאיתנו יש נושא שגורם לו לדאגה. לדאגות האלו אנחנו מגיבים עם תגובת הסטרס
מה קורה במח כשאנחנו לא עושים שום דבר? זו שאלה כל כך מוזרה, שאפילו מדעני המח לא חשבו לבדוק אותה. זה התגלה במקרה במסגרת ניסוי אחר. חוקר בשם מרקוס רייכל ניסה לזהות איזה אזורים פעילים בזמן כל מיני סוגים של פעילות מנטלית. לצורך זה הוא סרק את המח של נבדקים
מה מציעה שיטת מיינדפולנס בתל אביב? שיטת המיינדפולנס מציעה מגוון כלים כדי להתאמן בנוכחות קשובה, במיוחד משפחה של מדיטציות הקרויות מדיטציות מיינדפולנס. במדיטציות מיינדפולנס אנחנו מתאמנים בצורות שונות של הכוונת תשומת הלב לא שיפוטית להווה. מדיטציה היא ממש כמו חדר כושר למיינדפולנס – זו מסגרת שבה אנחנו מתאמנים באופן עקבי
מיינדפולנס ADHD – הפרעות קשב כיצד ניתן לעזור לאנשים אשר סובלים מבעיית קשב וריכוז ? בשנים האחרונות ישנה מודעות גדולה יותר אצל אנשים בכל הקשור אל קשב וריכוז, אם בעבר לא ייחסו חשיבות לבעיה זו, כיום אנשים מבינים עד כמה בעיות קשב וריכוז יכולות לגרום לבעיות למידה וקשיים גם בחי
חשיבות הקשב בסיפור זן עתיק מסופר על תלמיד שביקש מהמורה שלו שייצור עבורו קליגרפיה, "משהו עם חכמה גדולה". ללא היסוס המורה לקח את המברשת וכתב "קשב." התלמיד היה די מופתע ושאל- "זה הכל?" ללא היסוס המורה לקח שוב את המברשת וכתב "קשב. קשב." התלמיד חשב שזה לא כל כך עמוק
דר' שרה לזר, חוקרת מח מאוניברסיטת הארוורד היוקרתית בארצות הברית, ומבית החולים של מסצ'וסטס היא אחת הראשונות שבדקה את הטענות על התועלת המרובה בתרגול מיינדפולנס ומדיטציה דרך סריקות מוחיות. היא גילתה שמדיטציה משנה את המח באופן פיזי. הסיפור האישי של שרה שהביא אותה לחקור מדיטציה היא התחילה את המחקר הזה
מכירים את זה שהמתח מתבטא בכאב בגוף? הנה תרגיל קצר ופשוט להרפיית אזור כואב בגוף משיטת המיינדפולנס. המלצות: פרטים על קורס מיינדפולנס. מה זה מיינדפולנס? איך מיינדפולנס עוזר להקל על כאבים כרונים וקשים.
בחור צעיר הגיע למנזר לאחר תקופת נערות לא פשוטה. אמו התעללה בו, וכתוצאה מכך פיתח מרדנות. הוא מרד בבית ספר ואפילו בחברתו שלדעתו ניסתה לשלוט בו. הוא נסע למזרח כדי למצוא חופש. הייתה לו התנסות טובה במדיטציה, וכתוצאה ממנה נכנס לתקופת תרגול מיינדפולנס במנזר. הוא החליט לתרגל בקפדנות, כדי להיות
מה הגישה איתה אנחנו באים להתבונן בתודעה שלנו בשיטת המיינדפולנס? מהם 4 הצעדים לשינוי? מה כדאי לחקור בחוויה שלנו?
לפני כשנה פגשתי בפרופסור מארק וויליאמס מאוקספורד בעת ביקורו בארץ. פסיכולוג בריטי מבריק ואיש מקסים. פרופסור וויליאמס הוא ממפתחי קורס Mindfulness Based Cognitive Therpy, או בקצרה MBCT. זהו קורס דומה מאד לקורס המיינדפולנס שאני מלמד MBSR. MBCT מיועד לאנשים שסבלו מכמה דכאונות קליניים והם עכשיו בתקופה רגועה. לאנשים כאלו סיכוי גבוה מאד לסבול שוב מדכאון.
מה שגוי במשפט הבא – "אני הולך לים וזה כמו אקמול בשבילי ללחצים" הייתי עם חברים בחוף הים. התפתחה שיחה מרתקת על מיינדפולנס והתמודדות עם לחצים בחיים. אחד מהחברים אמר "אני הולך לים וזה כמו אקמול בשבילי ללחצים". המשפט הזה משקף חוסר הבנה שנפוץ אצל כולנו. אם נתבונן בחיינו, נראה שאנחנו
מה זה מיינדפולנס? מיינדפולנס היא השיטה המובילה בעולם להפחתת לחצים ולשיפור איכות החיים שלנו. המשמעות של מיינדפולנס היא: "לשים לב מתוך כוונה, בהווה וללא שיפוטיות". לשים לב: לשים לב לגוף שלנו, למחשבות שלנו, ולרגשות שלנו. לשים לב לרגעים היפים בחיינו. לשים לב לאנשים שאנחנו הכי אוהבים. מתוך כוונה: מכירים את
"ישנה דרך אמצע בין קיצונות ההתמסרות לתשוקות לבין הכחשתם, דרך שהיא משוחררת מסבל ומצער. זוהי דרך אל השלווה ואל החופש בחיים האלו ממש". הבודהה האם האושר יהיה מושג מזה שנשיג את כל מה שאנחנו רוצים? עוצמות הסבל הרגשי בעולם השפע המודרני מוכיחות שלא. למעשה אנחנו רק רוצים עוד ועוד, וממשיכים
מה הבסיס לחיים שלווים? האם אפשר להיות מוסרי מתוך אהבה עצמית, ולא מפחד מעונש? מה מאפשר לנו לשמור על לב פתוח ורך גם אחרי שכבר טעינו ועשינו משהו לא בסדר? "זה פשוט, מי שחי חיים מוסריים, ליבו שקט" מוסר מתקשר לרובנו לשיפוטיות. להיות לא מוסרי זה חטא ומוביל לעונש. זה
חנוכה עכשיו, וגם בקורס מיינדפולנס מדליקים נרות. ברכנו, שרנו, ואז עשינו משהו יוצא דופן. ישבנו בשקט והתבוננו בנרות. נתנו למבט להתרכז באור הנרות, ושמנו לב לכל מה שהגיע. שמנו לב להשתנות של הלהבה, ולהתכלות הנר. שמנו לב לזיכרונות שעלו, למחשבות ולרגשות. נתנו להם להגיע וגם ללכת. לא החזקנו בהם, ולא התנגדנו. כשעושים
קראתי מייל שכתב אילן לוי, מנכ"ל הוצאת פראג ואיש שאני מעריך, בו הוא הביא שני מחקרים שמתארים את המשיכה שלנו לשלילי: בראשון טענו שלתיאור של שירות רע יש שבממוצע 13 שיתופים, ואילו לתיאור של שירות טוב יש רק 4 שיתופים. בשני סקרו כותרות של 65,000 מאמרים באינטרנט והראו שאלו עם
כבר בסוף חופשת החגים המשפחתית שלי נתקלתי בפרסום על פסגת המיינדפולנס. האמת היא שהתגובה הראשונית שלי היתה זלזול. אבל אז הסתכלתי על רשימת הדוברים והתמלאתי הערכה. היו שם מורים רבים שאת חלקם פגשתי, ומחלקם למדתי המון דרך הספרים שלהם. אנשים שאני מאד מעריך כמו ג'ון קבט זין, ג'ק קורנפילד, מארק
אנחנו כמה ימים לפני יום הכיפורים. יום שמוקדש כולו לסליחה. אני לא שומר מצוות. יחד עם זאת מפעים אותי שהיהדות הקדישה זמן מיוחד בשנה לסליחה. זמן שזוכה לכזו קדושה. כי סליחה היא אחת האיכויות המרפאות של הלב. לעיתים אנחנו נושאים איתנו כאב עצום, שנובע רק מהקושי שלנו לסלוח. הכעס והטינה
אני אחרי חודש אוגוסט די אינטנסיבי עם הבן שלי – נדב. אנחנו קראנו לזה קיטנאבא. הזדמנות מיוחדת להיות איתו, לבלות איתו. חלק מהזמן היינו רק שנינו, חלק מהזמן היינו כל המשפחה יחד, למשל בריטריט מדיטציה למשפחות, וחלק גם עם חברים שלו. שאלתי את עצמי איך המיינדפולנס עוזר לי איתו, ואיך
תחשבו רגע על הילדים שלכם – אלא שצוחקים, קופצים, צועקים, בוכים, משחקים ורצים. האם גם הם יכולים לתרגל מדיטציה ומיינדפולנס? האם גם להם יועילו כמה רגעים שקטים עם עצמם? האם הייתם רוצים שהם ילמדו להרגיע את עצמם? האם הייתם רוצים שהם ישפרו את הריכוז שלהם? חזרתי שבוע שעבר מריטריט משפחות
אהבה היא אחד הדברים שאנחנו הכי רוצים בחיים. בייחוד את האהבה של בני הזוג שלנו. זוגיות מלאת אהבה היא מקור כח עצום להתמודדות עם לחצי היום יום – כך זה עבורי. לעומת זאת קשיי זוגיות הם מקור עצום למתח, לחץ ותסכול – אני שומע את זה מהרבה משתתפים בסדנאות המיינדפולנס.
לפעמים התחושה היא שהדברים מתפרקים: שהכל לא הולך לנו. ששום דבר לא מסתדר כפי שהיינו רוצים. שהאחרים לא בסדר וגם שאנחנו לא בסדר. אנחנו מוצאים את עצמנו מסתובבים בתחושת דכדוך וחוסר יכולת להתמודד. ראיתי השבוע את הסרט "הקול בראש" (Inside out). סרט נפלא שמתמקד ברגשות שאנחנו חווים – הם הגיבורים
כמות המחקר המדעי שמוכיחה מעבר לכל ספק את התועלת במיינדפולנס היא פשוט מדהימה. למעשה התחום כל כך חם אצל פסיכולוגים וחוקרי מח, שגם ברגע זה נעשים עוד כמה מאות מחקרים (תראו בעצמכם בגרף). ריכזתי עבורכם את התועלות המרכזיות שהוכחו במחקרים והמשמעות שלהן לחיים שלנו, וגם עדויות שמראות איך זה בא
ג'ון קבט זין, אבי המיינדפולנס המודרני מגדיר מיינדפולנס כך: "לשים לב באופן מסוים: מתוך כוונה, בהווה וללא שיפוטיות". כדי להבין את המשפט הזה היטב, כדאי שנפרק אותו למרכיבים שלו. למה מיינדפולנס ותשומת לב כל כך חשובים? מיינדפולנס (קשיבות, mindfulness) זה קודם כל לשים לב. תשומת לב היא מרכיב משמעותי בכל
איך לחזור לישון טוב בלילה
וובינר מיוחד שיגלה איך מיינדפולנס עוזר לגוף לחזור לישון עמוק (ללא תשלום)
