אני מאד אוהב את מדיטציות המיינדפולנס. הן מאפשרות לנו לגלות נוכחות פשוטה ביום יום, והן מווסתות את מערכת העצבים שלנו. במשך כ 15 שנים העמקתי רק בהן. עם השנים גיליתי את הערך בסוגים נוספים של תרגול, למשל דמיון מודרך. לאנשים רבים הם דרך נוספת כדי ליצור חוויות פנימיות מיטיבות. לפעמים
העניין הגובר בעולמות תרגול התודעה והפחתת הסטרס מביא איתו לא פעם הצפה של מושגים ושיטות. אנשים רבים שמחפשים להחזיר לעצמם את השקט והאיזון הפנימי נתקלים במגוון רחב של שיטות ומונחים. אחת השאלות ששאלו אותי הרבה פעמים היא: מה ההבדל בין מדיטציות מיינדפולנס למדיטציה טרנסדנטלית (TM) ומה מתאים למי? על אף
הפסיכולוגיה הבודהיסטית היא מרתקת ומשחררת. היא מכוונת כולה למטרה אחת- לשחרר אותנו מהסבל הרגשי שאנחנו יוצרים לעצמנו.
לקראת הקורס בנושא שיפתח בקרוב קטיה ראיינה אותי.
הנה כמה מהנושאים שדיברנו עליהם:
מהן ארבע האמיתות הנאצלות?
מהם 3 סוגי הסבל?
מה מפתיע בריכוז?
מהי דרך התייחסות בריאה יותר לאני? ו- מי אני?
מה זה שלוב- היות?
הקצב המהיר של החיים המודרניים מייצר אצל רובנו עומס מנטלי קבוע. המשימות בעבודה, הטלפונים שלא מפסיקים לצפצף, המחויבויות בבית – כל אלו גורמים לנו לתמרן בין משימה למשימה, כמעט בלי לשים לב למה שקורה סביבנו או בתוכנו. במצב כזה, קל מאוד להרגיש שאנחנו מתנהלים על "טייס אוטומטי". השאלה היא איך
בעולם המודרני, הקצב המהיר, רעשי הרקע והמסכים הבלתי נגמרים משפיעים על איכות החיים שלנו ועל השלווה היומיומית. לעיתים קרובות אנחנו מרגישים צורך טבעי לעצור, לקחת נשימה עמוקה ולהחזיר את האיזון לחיינו. ריטריט מיינדפולנס הוא אחת הדרכים הכי טובות כדי להשיב לנו את השקט הנפשי. אני מאמין שהיכולת לקחת פסק זמן
בעבר, עולם המדע התייחס למדיטציה כאל פרקטיקה רוחנית או פילוסופית בלבד, אך בעשור האחרון חלה מהפכה של ממש. הודות לטכנולוגיות הדמיה מתקדמות כמו fMRI, השאלה איך מיינדפולנס משפיע על המוח הפכה לאחד ממוקדי המחקר המרתקים ביותר בנוירוביולוגיה המודרנית. הממצאים הם לא פחות ממדהימים: תרגול קשיבות אינו רק גורם לנו "להרגיש
בעולם המודרני, שבו אנו מוצפים במידע ובהסחות דעת בלתי פוסקות, היכולת לשמור על פוקוס הפכה לנכס יקר ערך. רבים מאיתנו מרגישים לעיתים קרובות "ערפל מוחי", עייפות מנטלית או קושי להתרכז במשימה אחת לאורך זמן. השאלה איך להפוך את המוח לחד יותר אינה עוסקת רק בשיפור הזיכרון, אלא ביכולת של התודעה
האם אי פעם עצרתם לחשוב על העובדה שכל מה שאתם חווים – מהריח של הקפה בבוקר ועד לפתרון בעיות סבוכות בעבודה – מנוהל על ידי קילוגרם וחצי של חומר אפור? השאלה איך המוח שלנו עובד היא אחת השאלות המרתקות ביותר במדע המודרני, והתשובה עליה משתנה ככל שאנו מעמיקים בחקר הנוירוביולוגיה.
במשך שנים רבות, התפיסה המדעית הרווחת הייתה שהמוח האנושי הוא מערכת קשיחה שאינה משתנה לאחר גיל הבגרות. האמינו כי תאי העצב שברשותנו הם אלו שילוו אותנו עד סוף חיינו, וכי יכולות הלמידה והזיכרון נמצאות במסלול חד-סטרי של דעיכה. אך פריצות דרך בחקר המוח בעשורים האחרונים הציגו את המושג "נוירופלסטיות" –