מסתבר שכששני אנשים נמצאים יחד המוחות והפיזיולוגיה שלהם מסתנכרנים.
בסריקות מוחיות ניתן ממש לראות שאותם אזורים פעילים אצלם במח, והלב פועם בקצב דומה.
כשיש סיכנרון מוחי כזה אנחנו מרגישים קירבה, מה שנקרא תקשורת קשובה.
למשל, במחקר שנעשה, בחורה סיפרה לחברה על ארוע משמח שקרה לה.
כאשר היתה פעילות דומה יותר בין המוחות שלהן, המספרת הרגישה שהיא מקבלת אמפתיה, והשומעת הרגישה קירבה.
במחקר אחר שנעשה התבקשו נבדקים להזיז ידית ימינה ושמאלה בצורה מסונכרנת.
תוך כדי נבדקה הפעילות המוחית שלהם, בייחוד באזור התנועה.
בהתחלה היה פער זמנים בהפעלה- אחד הזיז ימינה, ואצלו הופיעה פעילות מוחית לפני השני.
לאחר כמה זמן הם הסתנכרנו. לא היה פער זמנים בין הפעילות המוחית של שני המשתתפים.
בתום הניסוי, כששאלו אותם על החוויה שלהם, הם סיפרו שהם הרגישו יחד.
רוצה לראות את הנוסחה להרגעת מתח ולחץ שלילי?
הירשם עכשיו כדי לקבל למייל שלך מדיטציה מודרכת ו- 7 עקרונות לרגיעה שיעזרו לך לשלוט ברגשות השליליים שלא מפסיקים להציף את המחשבות שלך.
בניסוי אחר של תקשורת קשובה שנעשה משתתף אחד סיפר על ארוע קשה שהיה לו למשתתף השני שהקשיב.
מסתבר שככל שנוצר יותר סנכרון ביניהם, היתה ירידה גדולה יותר בסטרס אצל המספר.
בניסוי הזה חצי מהמקשיבים היו מתרגלי מיינדפולנס מנוסים.
ההקשבה הנוכחת שלהם הובילה לירידה גדולה במיוחד בסטרס של המספר.
מה שמאפשר חיבורים כאלו הוא הקשבה מלאה ועם כל החושים.
זה חשוב במיוחד בעידן שלנו, בו אנחנו פעמים רבות מדברים
תוך כדי שתשומת הלב שלנו בכלל במחשב או בטלפון.
בקורס מיינדפולנס אנחנו מקדישים זמן כדי לתרגל הקשבה כזו-
כשאנחנו מקשיבים לקול (וגם לנשימה),
רואים את הפנים שמעבירים המון מידע רגשי,
ונוכחים עם הגוף הסתנכרנות מתרחשת באופן טבעי.
לכן הקשבה נוכחת כזו היא חלק משמעותי מהתרגול של תקשורת קשובה.
כלי משמעותי נוסף לתקשורת קשובה הוא נשימה יחד-
כששני אנשים נושמים יחד, הם מסנכרנים את הפיזיולוגיה שלהם,
ודרך כך גם נוצרת יותר קירבה ביניהם.
לחץ כאן לפרטים על קורס מיינדפולנס שנתי.
המחקרים שתוארו במאמר הזה לקוחים מהרצאה של ד"ר יוליה גולונד בכנס על מיינדפולנס ומדע שנערך בפברואר 2019 במרכז הבין תחומי בהרצליה. תודה מקרב לב על הרצאה מרתקת.