הרגע הכי חשוב במדיטציה

בואו נדבר כרגע על הרגע הכי הכי חשוב במדיטציה.
לשם כך, בואו נבין מה אנחנו עושים במדיטציה.

במדיטציה יש לנו מוקד למשל הנשימה,
אנחנו עוקבים באמצעות תשומת הלב שלנו ביחד עם הקשב שלנו אחרי הנשימה,
באופן טבעי לאחר 10… 20… 30 שניות מתישהו המחשבות שלנו יתחילו לנדוד.
ינדדו למחשבות על מה שהיה אתמול
נחשוב על הדאגות של מחר
מה הולך לקרות בעתיד
המחשבות שלנו באופן טבעי נודדות.

אבל הרגע הכי חשוב זה הרגע שבו אנו קולטים שבמקום להיות עם הנשימה שלנו
אנחנו שקועים עם המחשבות.
ברגע שאנו קולטים את זה
יש לנו הזדמנות ברכות ונחישות ולהחזיר את תשומת הלב אל הנשימה
ואז שוב נשאר עם הנשימה כמה שמתפשר
10… 20… 30 שניות
ובאופן טבעי המחשבות באיזשהו שלב ינדדו חזרה. 
זה בסדר וזה טבעי.

בעצם המחשבות האלה שנודדות הם כמו משקולות בחדר כושר
כי המשקולת מייצרת לי התנגדות מסוימת
על מנת שאוכל לאמן את השריר
ככה המחשבות שנודדות הן התנגדות
שמאפרת לי להתאמן בתשומת הלב של איפה אני עכשיו
לשים לב שאני לא איפה שהתכוונתי להיות
שאני לא עם הנשימה
וגם לחזור.

הרגע שבו אנחנו עוצרים לרגע ושמים לב וחוזרים לנשימה
זה הרגע שבו אנו מאמנים את עצמינו להיות נוכחים בהווה.
אנו מתאמנים בעצם על שלושה דברים:
-לשים לב איפה אני עכשיו,

-לשים לב שנדדתי אחרי המחשבות ונתפסתי

-לחזור לכוון את תשומת הלב 
לכוון חזרה את הקשב שלי אל הנשימה או כל אובייקט אחר כל מוקד אחר שאבחר
ולהישאר עם המוקד הזה.

מחקרים שנעשו למוח מראים
שהאימון הזה ממש משנה את הפעילות של רשתות המוח
וספציפית מחזק את פעילות רשת הקשב במוח שלנו.
רשת הקשב מאפשרת לנו להיות קשובים למה שקורה כרגע ונוכחים בהווה
מרוכזים

זה מה שמאפשר לנו אחר כך בעבודה
להישאר מרוכזים במה שאנחנו עושים
במקום להתפזר לכל מידי דברים אחרים: לפייסבוק,  להודעות, למחשבות שלנו.
ככה אנחנו יכולים להיות מרוכזים במה שבאמת חשוב לנו.

ברכה ורגעים של נכחות.