דף הבית » mindfulness » נדיבות בריאה – המפתח המפתיע לחיים טובים

נדיבות בריאה – המפתח המפתיע לחיים טובים

תרומה במנזראחת החוויות החזקות שהיו לי במנזר בבורמה בו הייתי לפני שנתיים היתה דווקא לא במדיטציה. במנזר חגגו את יום ההולדת של מייסדו, והדרך בה עשו זאת הייתה לאסוף תרומות מכל מי שהיה במנזר, ולארגן חבילות מזון ומצרכי יסוד עבור כפריים עניים שגרים סמוך אליו. החלוקה הזו הרגישה כמו מסיבה. חיוך רחב התפשט על פני ראש המנזר וכולנו, כשעמדנו בעמדות וחילקנו מצרכים לאנשים שעברו לפי התור. חווינו את עוצמת השמחה שבנתינה.

אנחנו לפעמים מתייחסים לנדיבות ונתינה כאל משהו לא נעים, כחובה. כשהם ניתנים בלב פתוח אפשר לחוות ישירות כיצד נתינה מדויקת מביאה לנותן ולמקבל המון אושר.

כל התרבויות המסורתיות מדגישות את הנדיבות בחינוך שמתחיל כבר בגיל צעיר. רואים את זה בהמון סיפורים שישנם למשל ביהדות- מי לא זוכר את "חנהלה ושמלת השבת" למשל. בשבט אינדיאני אחד יש טקס בו שמים את הילדים במרכז וממטירים עליהם המון אוכל, משקה ובגדים. ואז האנשים מסביב אומרים להם "אני רעב, אני צמא, קר לי" . למידת הנדיבות בילדות נתפסת כבסיס לתרגול ההתבוננות במדיטציה. זו אחת המטרות שלשמן לנזירים בודהיטים יש חובה לעשות מדי יום סיבוב לאיסוף תרומת אוכל.נזיר בודהיסטי אוסף תרומות אוכל

 

פסיכולוגים היום ממליצים לאנשים שסובלים מדכאון להתנדב. התנדבות מוציאה אותנו מהריכוז בהשתוקקות של האני הקטן, ופותחת אותנו לראות אחרים עם הכאב שלהם. באופן פרדוקסלי, הרבה פעמים לראות את הכאב של אחרים, מייצר לנו מרחב להתבוננות מאוזנת בכאב שלנו. אנחנו מגלים מחדש את השפע שיש לנו בחיינו כפי שהם.

באחד המחקרים שנעשו לאחרונה נתנו לשתי קבוצות אנשים סכום כסף מסויים וביקשו מהם להוציא אותו באותו יום. קבוצה אחת קיבלה הוראה להוציא אותו על עצמם, והשנייה להוציא אותו על אחרים. בבדיקה שערכו בסוף היום, האנשים שהתבקשו להיות נדיבים ולהוציא את הכסף על אחרים דיווחו על תחושת אושר בסוף היום. לעומת זאת הקבוצה השנייה לא. מחקרים רבים מצאו שאנשים שמוציאים את כספם על אחרים מדווחים על רמת אושר גבוהה מזו של אלו שמוציאים אותה על עצמם. מתנדבים נוטים להיות יותר בריאים ולחיות יותר שנים ממי שלא מתנדב.

הבודהה הגדיר את נדיבות הלב כאיכות הראשונה מבין האיכויות המובילות להארה. הוא אמר:

"אם רק ידעו בני האדם את התוצאות של נתינה ושל התחלקות במה שיש, הם לא יאכלו בלי לתת ולא ירשו לעצמם כל כתם של קמצנות שיופיע בתודעתם- אפילו אם היה זה הפירור האחרון שברשותם, הנגיסה האחרונה שלהם – לא היו אוכלים בלי לחלוק בו אבל, הו נזירים, היות ואנשים אינם יודעים כפי שאני יודע את התוצאות של נתינה ושל חלוקה – הם אוכלים בלי לתת והכתם של קמצנות מנקר בתודעתם ומכה בה שורש".

למי חשוב שנהיה נדיבים?

את איכות הנדיבות חשוב להפנות אל שלושה גורמים:

  • לעצמי
  • לקרובים אלי
  • לזרים.

נדיבות לעצמי

 

נכשאנחנו חושבים על נדיבות אנחנו חושבים על נתינה לאחרים. האמת היא שגם אם אנחנו חושבים על עצמנו כאגואיסטים גדולים, רוב הסיכוי שאנחנו לא באמת נדיבים לעצמנו. כי נדיבות לעצמנו היא לדאוג להזין את עצמנו במה שבאמת מועיל. בתחילת הקורס במיינדפולנס אני מציע למשתתפים להתייחס כך לתרגול המדיטציה שלהם. לא כאל עוד חובה ומשהו לסמן עליו V ביומן. אלא כזמן של נדיבות עמוקה לעצמי.

נדיבות לקרובים אלי

האנשים הקרובים אלינו הם הרבה פעמים האנשים שהנתינה אליהם היא הכי טבעית. למשל, הנתינה של אם לתינוק מתחילה כבר בהנקה. יחד עם זאת הרבה פעמים הקרובים אלינו הם אלו שלוחצים לנו הכי חזק על הכפתורים. אנחנו חולקים איתם את החיים באינטנסיביות. בקלות אנחנו יכולים לסגור את ליבנו אליהם. בקלות אנחנו מוצאים את עצמנו מרגישים מותקפים על ידיהם, ואז כמובן שמגיעים למאבק.  מצד שני אלו האנשים שאנחנו לפעמים הכי מוצאים את עצמנו
בדפוסי ריצוי כלפיהם. זה אתגר יום יומי לחיות בנדיבות אליהם. נדיבות זו קשורה ביכולת שלנו לראות אותם, ולתת מהלב- במילה טובה, בהושטת יד או בשטיפת כלים.

נדיבות לזרים

קבצן

הנתינה לזרים מאפשרת לנו לחוש אחווה ובטחון בעולם. היא מזכירה לנו שכולנו בני אדם, שרוצים בטוב. אחת התופעות העתיקות בחברה האנושית היא שבטיות- אני אתן הכל למי שבשבט שלי, אך כל מי שמחוץ אליו הוא אויב. זו התנהגות שיש לה שורשים בני אלפי שנים, אך היא פוגעת בתחושת הבטחון שלנו. במיוחד בעולם כל כך מחובר כפי שהוא היום, חיונית לראות את האנושיות בכל אחד, ולהושיט יד למי שזקוק לעזרה.

הפנו תשומת לב אל הסיבות שבגללן אתם נותנים

כדאי לשים לב שהנתינה שלנו לפעמים מגיעה ממקומות לא מאוזנים. אני זוכר שנתקלתי לפני כמה חודשים בפוסט בפייסבוק של אדם שכלפי חוץ נראה ממש מעורר השראה. כל יום אחרי עבודתו היה מסתובב עד אמצע הלילה כדי לאסוף ולחלק חפצים לנזקקים. באותו פוסט הוא שיתף שהוא קלט שהוא בעצם עשה זאת כדי להימנע מלהיות הבית- המקום שהיה קשה לו. הוא דאג להיות מאד עסוק ולטפל בזרים, אך הזניח את עצמו ואת היחסים במשפחתו. כשאנחנו לא שמים לב לעצמנו, לא טיפלנו בכאבים שלנו, הנתינה היא לפעמים דרך של בריחה. לפעמים אנחנו ניתן כדי להימנע מעימות- למשל מול הילדים שלנו.

לא פחות חשובה מהנתינה עצמה, חשובה הסיבה שבגללה אנחנו נותנים. הבודהה זיהה 8 סיבות שבגללן אנחנו נותנים

  1. מתוך הזדהות- כי אנחנו רואים את מי שאנחנו נותנים לו כחלק מאיתנו, או כדי שהוא ירגיש חייב לנו. נתינה שהיא רק לשבט שלי.
  2. מתוך כעס וריצוי – כי לא נעים.
  3. מתוך חוסר מודעות, כחלק מהטייס האוטומטי שלנו.
  4. מתוך פחד- למשל מתוך המחשבה על מה שיחשבו עלינו ואיך אנחנו נראים.
  5. מתוך מחשבה "נתינה כזו נעשתה בעבר על ידי אבי ועל ידי סבי ולכן אין זה ראוי מצידי להפסיק כזו מסורת משפחתית"
  6. למען תועלת עתידית שתצא לי ממנה.
  7. מתוך ההבנה שהנתינה מביאה שמחה ואושר.
  8. מתוך ההבנה שנתינה היא הזדמנות לצמיחה ולחיים של שרות שבהם יש אושר רב.

מהי נדיבות בריאה?

נתינה נכונה באה מתוך בריאות ושלמות בהוויתנו. מתוך הקשבה למה שנכון ומתואם גם לצרכים שלנו, וגם לצורך שאנחנו רואים בחוץ. מסופר על סבא ונכדה שהיו לוליינים ובאו להתייעץ עם הבודהה על הדרך הכי טובה לדאוג זה לזה ולהבטיח את שלומם. הסבא הציע שכל אחד מהם ידאג לשני. הילדה הציעה שכל אחד מהם ידאג לעצמו. הבודהה הסכים עם הילדה- אם כל אחד מכם ישמור על עצמו וישים לב למה שהוא עושה, כך הוא יבטיח גם את שלום השני. זה בדיוק כמו שבמטוסים מנחים אותנו לשים קודם כל את מסכת החמצן על עצמנו ורק אחר כך על הילדים. בחיים זה הרבה פעמים מאתגר. אם אנחנו הורים לילדים קטנים, או עובדים בעבודה עמוסה אנחנו בקלות יכולים למצוא את עצמנו נותנים הרבה מעבר ליכולת שלנו ואז נהיים הורים פחות טובים, מאבדים את הריכוז, וקורסים. אני זוכר שאחת מהמשתתפות בקורס מיינדפולנס איתי שיתפה בסיום הקורס שהיא למדה להגיד לילדים- "אמא עכשיו הולכת לנוח". זה שיפר גם את איכות חייה, וגם עזר לה להיות אמא טובה יותר.

רובד נוסף הוא לזהות את התחום בו הנתינה הכי מדויקת לנו ומספקת אותנו. למשל עבורי נתינה שקשורה בהתפתחות ומודעות היא הכי עוצמתית. ממפגשי הסיום של הקורס במיינדפולנס, כשכל אחד מספר את השינויים שקרו בחייו, אני יוצא מואר ממש. כך גם משיחות אימון עמוקות עם אנשים. לחבר שלי שהוא רופא, הסיפוק מגיע מניתוח הצלת חיים מוצלח, ומעזרה לאנשים חולים. לכל אחד יש את התחום בו הנתינה היא הכי ממלאת עבורו.

ג'ק קורנפילד כתב בספרו "דרך הלב": "אין נוסחה לתרגול חמלה. כמו כל האמנויות הרוחניות הגדולות היא דורשת שנהיה קשובים ונוכחים, שנבין את מניעינו, ואחר כך נשאל את עצמנו איזו פעולה יכולה באמת להועיל. החמלה צריכה להיות גמישה כמו במבוק, ולהתכופף בהתאם לתנאים המשתנים, להציב גבולות בהתאם לצורך, ובו בזמן להישאר גמישה."

בנתינה בריאה יש מקום פנימי שרואה מה נכון. שמזהה הזדמנות להיטיב, וחש אפילו התלהבות לתרום לה ולקחת בה חלק. יש בה חווית שפע, והיא כוללת במעגל הנדיבות והחמלה את כולם, גם אותי.

LEAVE A COMMENT

רוצה לקבל חבילת מתנות להפחתת מתחים באמצעות מיינדפולנס?

שם:
טל:
מייל: