מח ירוק מרגיש טוב

האם המח שלך ירוק או אדום עכשיו?

למח שלנו יש 3 מערכות עיקריות. במצב הטבעי הן מסופקות ואז המח ירוק- אנחנו מרגישים טובים ופועלים בקלות. במאמר נכיר את המערכות וכיצד ניתן להחזיר את המח להיות ירוק.

מח ירוק

דמיינו יום שבו אתם מרגישים טוב.

אתם קמים ומרגישים מחויכים,

ועם שמחה חושבים על האנשים שתפגשו והפעילויות שתעשו.

בדרך לעבודה אתם נתקעים בפקק,

אבל אתם מתרכזים בשירים הנהדרים שמתנגנים ברדיו.

אתם מספיקים כמה דברים בעבודה,

ומרגישים את הסיפוק שיש בהשלמת כל אחת מהמשימות.

בדרך חזרה בן או בת הזוג מתקשרים ומבקשים שתעשו קניות.

אפילו שאתם לא הכי אוהבים את הסיבוב בסופר,

אתם מזכירים לעצמכם שזה רק 20 דקות.

כשאתם מגיעים הביתה אתם מחייכים אל המשפחה,

ומרגישים את האהבה אליהם.

ארוחת הערב עוברת עם שיחה נעימה.

זה יום שבו המח שלכם היה ירוק.

 
7 טכניקות לרגיעה - מיינדפולנס

רוצה לראות את הנוסחה להרגעת מתח ולחץ שלילי?

​הירשם עכשיו כדי לקבל למייל שלך מדיטציה מודרכת ו- 7 עקרונות לרגיעה שיעזרו לך לשלוט ברגשות השליליים שלא מפסיקים להציף את המחשבות שלך.

מח אדום

עכשיו דמיינו יום שהוא דומה, וקצת שונה-

אתם קמים בלי חשק,

וחושבים על כל המשימות המשעממות והאנשים המעצבנים שתפגשו.

שוב אתם נתקעים בפקק, 

וכל נהג שנדחף גורם לכם לקלל אותו בשקט.

אתם נכנסים לעבודה עצבניים,

ואין לכם כח לכל המשימות שיש לעשות.

אתם מספיקים כמה דברים,

וכל הזמן נמצאים בלחץ מכל הדברים שנשארו.

אתם מסיימים את היום סחוטים ומתוסכלים מכל המשימות שלא עשיתם.

בדרך חזרה בן או בת הזוג מתקשרים ומבקשים שתעשו קניות.

ממש אין לכם כח לזה,

אבל אתם מרגישים שאתם לא יכולים להגיד לא, אז אתם הולכים בכל זאת.

אתם נכנסים עצבנים הביתה, על זה שהכריחו אתכם ללכת לקניות.

כל ארוחת הערב אתם מתלוננים על העבודה,

ועל זה שאפילו בבית אתם עושים הכל.

זה יום שבו המח שלכם היה אדום.

שני הימים הללו הם מאד דומים באירועים שקרו בהם.

ההבדל ביניהם הוא בגישה איתה בנו,

ובמצב המח והתודעה שלנו- האם הם ירוקים או אדומים?

המצב הטבעי שלנו הוא להיות עם מח ירוק-

עם גישה חיובית, רגועים, מסופקים ויוצרים קשר רגשי וחברי.

אבל אורח החיים המודרני,

יחד עם הנטייה של המח להימשך לאירועים שליליים,

מביאים את רובנו לחיות עם רוב חיינו עם מח אדום.

כשאנחנו עם מח אדום אנחנו לחוצים, עצבניים, עסוקים בעצמנו ומנותקים מאנשים.

 

שלוש המערכות המוחיות שלנו

כדי להבין יותר טוב מתי אנחנו במח אדום, מה גורם לכך, ובייחוד כיצד אנחנו יכולים לעזור לעצמנו, חשוב להכיר 3 מערכות מוחיות, שכל אחת התפתחה בזמן אחר, ולכל אחת מטרות שונות.

  • מערכת ההימנעות והבטחון
  • מערכת הגישה והתגמול
  • מערכת ההיקשרות והאהבה

מערכת ההימנעות והביטחון:

מיינדפולנס משרה בטחון

המערכת הזו היא המערכת הכי קדומה מבחינת ההתפתחות שלה והמטרה שלה להגן ולטפל בסכנות. היא נשענת על רשתות עצביות ואזורים קדומים בנו. היא התפתחה כבר אצל הזוחלים. היא מורכבת מהמח הזוחל (גזע המח), שזה החלק הכי קדום במח, ומאופיינת גם בפעילות באזור הקדם מצחי הימני. היא מחוברת מאד למח שנמצא בבטן, ולכן כשאנחנו במתח ובתחושת איום, אנחנו מגיבים גם דרך מערכת העיכול. המערכת הזו קשורה גם למערכת הפאראסימפטטית (הרגיעה) העתיקה בעצב הווגוס שמעביר מסרים מהגוף אל הראש.

הצורך של המערכת הזו הוא בטחון. כשהיא נתקלת באיום היא מגיבה בהימנעות וקפיאה. היא מחפשת כל הזמן אחר סכנות. התנהגויות שמבטאות אותה הן: זהירות, הימנעות, ואיטיות.

במצב הבריא והמאוזן שלנו- מח ירוק, המערכת הזו מביאה אותנו לחוש בטחון, להתבונן על העולם כמקום מוגן, להתנהג בצורה בטוחה ואסרטיבית, עם כבוד ואיפוק. החוויה המרכזית היא של שלווה, ואנחנו מרגישים גם: חזקים, רגועים, ובעלי יכולת.

כשהמערכת בפעילות יתר אנחנו חווים חרדה וסכנה כל הזמן.

הנה מה שמאפיין אותה:

צורך: בטחון

אתגר: איום

אחריות: סיכונים

עדיפות: מניעת פגיעה

אוהב לקבל מאחרים: הרגעה

דרך התמודדות: קפיאה, בריחה, לחימה

נטייה התנהגותית: זהירות, המנעות, נסיגה

נוירו-טרנסמיטר: אסליכולין

מערכת עצבית: פאראסימפטטית- החלק הקדום של עצב הוואגוס

אזורים במח: המיספרה ימנית- פחות פעילות באזור הקדם מצחי השמאלי

מערכת הגישה והתגמול:

מערכת הגישה והתגמול

המערכת הזו היא מערכת שאחראית לקדם התקדמות, ולעודד אותנו לאכול. היא מורכבת מ"המח של היונקים"- הסאב-קורטקס, האזור הקדם מצחי השמאלי, ומהמערכת הסימפתטית שמעוררת את הגוף לפעולה.

הצורך של המערכת הזו הוא בסיפוק, והיא מחפשת אחר הזדמנויות. היא מאותגרת על ידי כישלון ואובדן. היא מחפשת כל הזמן אחרי מזון ומה שייתן לה תגמול מהיר, ומעודדת מרדף אחרי תגמולים. התופעות שמאפיינות אותה הן רצון ועוררות.

כשהמח ירוק, במצב הבריא והמאוזן שלנו, המערכת הזו מביאה אותנו לחוש מסופקים, להתבונן על העולם מתחושת שפע, ולהיות עם שאיפות וגם נדיבים ויצירתיים. החוויה המרכזית היא של סיפוק, והיא מלווה ברגשות של הודיה, שמחה, התלהבות, הערכה והצלחה.

כשהמערכת בפעילות יתר אנחנו חווים חסר, וששום דבר לא מספק אותנו. אנחנו נאחזים, ונמצאים במרדף בלתי פוסק. מרגישים תסכול רב. רצון אין סופי לתגמול שמוביל להתמכרויות. 

הנה מה שמאפיין אותה:

צורך: שביעות רצון
אתגר: אובדן
אחריות: הזדמנויות
עדיפות: שיפור והתקדמות
אוהב לקבל מאחרים: עידוד
דרך התמודדות: חיפוש ומרדף לאורך זמן
נטייה התנהגותית: להיטות, עוררות ורדיפה
נוירו-טרנסמיטר: דופמין ואופיאדיים
מערכת עצבית: סימפתטית
אזורים במח: המיספרה שמאלית, פעילות באזור הקדם מצחי השמאלי

מערכת ההיקשרות והאהבה:

מערכת ההיקשרות

המערכת הזו היא המערכת הכי חדשה, ומופיעה בשיאה אצל בני האדם. המטרה שלה היא ליצור יחסים חברתיים בריאים וקרובים היא מורכבת ממגוון רשתות חברתיות, בעיקר בקורטקס, וגם מהחלק החדש בעצב הווגוס. זהו חלק שמחבר את הלב, מיתרי הקול והפנים אל המח (מקשר בין חוויות רגשיות להבעות פנים ולקול שלנו). חלק נוסף ממנה הוא המח שבלב. 

הצורך של המערכת הזו הוא חיבור רגשי בין אנשים, והיא אחראית למערכות יחסים. חווית דחיה מאתגרת אותה. היא מחפשת להיות בקשר וקירבה, מיניות, וגם ערך עצמי. התנהגויות שמאפיינות אותה הן חברתיות, קשר, חיבה ואמפתיה.

במצב הבריא והמאוזן, המערכת הזו מביאה אותנו לחוש מחוברים, להתבונן על העולם מנקודת מבט של שייכות והכלה, ולהיות עם אמפתיה, חמלה, טוב לב, שיתוף פעולה וחיבה. החוויה המרכזית היא של אהבה, והיא מלווה ברגשות כמו- להרגיש נראה, אהוב, מוערך, בעל ערך ומיוחד.

כשאנחנו במתח ולא מפעילים את המערכת הזו בצורה מאוזנת אנחנו חווים- ניתוק, נפרדות, אחיזה, כאב לב, פגיעות, נטישה, קנאה, בושה וחוסר ערך. 

הנה מה שמאפיין אותה:

צורך: חיבור

אתגר: דחיה

אחריות: מערכות יחסים

עדיפות: מיניות, קירבה, ערך עצמי

אוהב לקבל מאחרים: חום

דרך התמודדות: אמפתיה, התחברות, שפה

נטייה התנהגותית: חיברות, חיבור לאנשים, חיבה

נוירו-טרנסמיטר: אוקסיטוצין, ווסופרסין

מערכת עצבית: פאראסימפטטית- החלק החדש של עצב הוואגוס- מעגל הלב, פנים וקול

אזורים במח: הרשתות החברתיות

כמובן שכבני אדם אנחנו שלמים ומורכבים. לכן בפועל המערכות הללו פועלות במשולב, משפיעות ומושפעות אחת מהשנייה ומעוד מערכות. לפעמים ההבחנה ביניהן ברורה, ולפעמים פחות. במצב בריא ומאוזן הן מזינות אחת השנייה. 

 

איך מיינדפולנס עוזר לנו לענות על הצרכים הבסיסיים, ולעבור ממח אדום לירוק

תרגול מיינדפולנס משפיע על 3 המערכות הללו ומאזן אותן.

החיבור לנשימה מעורר את עצב הווגוס הקדום לפעולה מיטיבה. במדיטציה אנחנו מפעילים את מערכת הרגיעה שהיא חלק ממערכת הביטחון. במחקרים ראו שהאמיגדלה- האזור שאחראי על זיהוי סכנות קטן אפילו ב 50% כתוצאה מהשתתפות בקורס מיינדפולנס באורך חודשיים סך הכל. מיינדפולנס מאפשר לנו להרגיע את העוררות והחרדה שאנו נוטים אליהן, ולחזור לחוויות של רוגע ושלווה שהן הטבע שלנו. מדיטציה מספקת לנו את משאב השלווה שהוא כל כך נחוץ לנו, וכל כך חסר בעולם המודרני.

מערכת התגמול נמצאת בימינו תחת מתקפה שמביאה לעוררות יתר. אין סוף פרסומות מפעילות אותה ומעוררות בנו תחושה שאנחנו צריכים עוד ועוד דברים כדי להיות מאושרים. עוצמת הגירויים שאנחנו צריכים כדי להרגיש עניין רק הולכת וגדלה. לא פלא, שכשאנחנו מסתכלים על סרט ישן, אנחנו מרגישים שהוא "איטי" מידי. במיינדפולנס אנחנו מתאמנים בלשים לב לגירויים ולהרפות מהם. אנחנו יושבים למדיטציה והראש רץ לאלף ואחד מקומות. בעדינות ונחישות אנחנו שוב ושוב מוותרים על הגירויים ומכוונים את תשומת הלב לכאן ועכשיו- לנשימה, לגוף. מתאמנים בלכוון את הקשב שלנו לגירויים שהם הרבה יותר פשוטים. ככה אנחנו מרגיעים את העוררות יתר של מערכת התגמול.

אפשר לתרגל מיינדפולנס כתרגול מנטלי טכני, אבל כמו שג'ון קבט זין, אבי המיינדפולנס המודרני אומר "mindfulness is heartfulness"- מיינדפולנס הוא מלא בלב. חלק חשוב מאד בתרגול הוא להביא גישה רכה ואוהבת כלפי עצמנו. להרפות מהביקורת העצמית שבקלות רבה מתעוררת- בטח כשהתחושה היא שהמחשבות נודדות שוב ושוב, ולהתאמן, במיוחד ברגע הזה, להיות רך ואוהב כלפי עצמי. להיות מודע ולכוון את הקשב שלי כפעולה אוהבת ומתוך רצון אמיתי להיטיב איתי.

לכן מיינדפולנס מאפשר לנו לעבור ממח אדום למח ירוק בכמה דרכים:

1. תרגול יום יומי של מדיטציה מאד מזין אותנו בשלווה, סיפוק ואהבה. לכן אנחנו מלכתחילה מרגישים טוב יותר, ופחות מגיבים לכל דבר לא נעים שקורה.

2. אנחנו יותר מודעים במהלך היום יום, ולכן תופסים את עצמנו מוקדם יותר כשאנחנו נוטים לאדום.

3. כשמשהו לא נעים קורה אנחנו לומדים הרבה כלים כדי להרפות מהסבל. הכלים הללו עובדים לנו כי הם בדיוק מה שאנחנו מתאמנים עליו מדי יום במדיטציה.

 
המאמר נכתב בהשראת הספר hardwiring happiness מאת הנוירו-פסיכולוג דר' ריק הנסן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה לקבל חבילת מתנות להפחתת מתחים באמצעות מיינדפולנס?

אתגר "משחררים את הכאב"

7 ימים של אימון לשחרור הכאב בשיטת המיינדפולנס

ימים
שעות
דקות
שניות
דילוג לתוכן