גילי לוי 

אילן, בן 47

“התרגול, הידע והקול שלך סגרו לי את הסדק.

אני מקבלת דברים עם המון שלווה.

אני מקבלת את הדברים כמו שהם.

פחות מתכווץ לי הלב.

אני מחייכת יותר ועושה יותר.”

סיגי, מורה ליוגה

כשהזמנתי את ניר להעביר את סדנת המיינדפולנס להפחתת לחצים (MBSR) הראשונה ב-’הסוכה בנימינה’ (ביתי המקצועי מזה שלוש שנים), ידעתי שאני מפקידה את הנרשמים (חלקם אנשים שאני מכירה ושיקרים לי מאוד) בידיים מקצועיות ואמינות.  בעצמי הצטרפתי לסדנא עם הרבה סקרנות וגיליתי שניר מנהל אותה ברגישות רבה ועם זאת בנחישות מרשימה.  ידעתי שניר מנחה מעולה, אך לא תארתי לעצמי שאני אישית איהנה כל כך. השקט והקסם האישי שלו מאפשרים לו להוביל את המשתתפים אל מחוזות של גילוי עצמי מרתקים. קולו השליו של ניר מנחה אותם ברזי המסורת עתיקת היומין שהיא גם חדשה ומדעית כשעל פניו חיוך של עידוד שלא מש מפניו. ממליצה מכל הלב על ניר כאיש מקצוע מיומן שיודע היטב מה זה  MBSR !!!”

קלאודיה לוין עבדן – פסיכולוגית מומחית לגשטאלט, CBT, ומיינדפולנס 

אלי לוי – מנהל מכירות בהיי-טק

אתי בטיטו – סייעת טיפולית ומאמנת רגשית.

“אני סובלת הרבה שנים מכאבים (פיברומלאגיה), ולא רציתי לקחת תרופות. בנוסף אני מתמודדת עם מצבי לחץ.

לפני הקורס ניסיתי כל מיני דברים – דיקור, טווינה, תרופות סיניות. לפעמים היה שיפור אך קצר מועד.

בעקבות הקורס עוצמת הכאבים פחתה משמעותית. חזרתי לנשום. אני רגועה יותר ושמחה יותר. מוצאת את עצמי מחייכת יותר וצוחקת שוב. בנוסף, אני הרבה יותר מקשיבה לאחרים, ובעיקר נותנת מקום לבן זוגי לדבר בלי הפרעות.

תודה!”

פאולה טייכר – גמלאית, פסלת ורקדנית חופש

“הגעתי לקורס במיינדפולנס בגלל לחץ גדול שהתבטא בתגובות גופניות דומות לסימפטומים של לחץ דם גבוה, כגון כאבי ראש, לחץ בעיניים, חוסר שינה ומחשבות על חוסר מסוגלות.

בעקבות הקורס נרגעתי. האמון שלי בעצמי חזר, תחושת מסוגלות, תחושת רוגע בסה”כ. גם כאשר קורים אירועים קשים, מלחיצים, גם כשאני מתרגזת ו”מאבדת את זה” אני נרגעת יחסית מהר. חזרה אלי היכולת לחשוב צלול, להיות יותר מרוכזת במפגשים בהם אני נמצאת, לתפקד באופן רגוע יותר.

ניר, מאד נהנתי מההנחיה שלך. הצלחתי להבין מהי קשיבות (מיינדפולנס), מהו אורח חיים קשוב, מה זאת מדיטציה בזכות הליווי שלך, בזכות ההסברים המאד פשוטים ונהירים שלך..”

ס. – מנהלת בכירה במשרד ממשלתי

אני חוקרת את תחום המיינדפולנס כבר כמה שנים דרך כל מיני קורסים וקריאה. באתי לקורס עם ניר כדי להעמיק את התרגול, וכדי שאוכל יום אחד לעסוק בתחום.

בקורס הצלחתי לשים לב ל’סרטים’ שאני עוברת, שהם לגמרי בראש שלי בלבד. במקום שהייתי מחכה שבועיים שלושה, ועוברת ‘משברים’ כל רגע. למדתי לנשום ולא להגיב. להכיל את המציאות ובכך להבין שלא קרה כלום בעצם. בנוסף פיתחתי יכולת להכיל אנשים ולהיות אליהם בחמלה. אני מרגישה שאני יותר פתוחה לעולם ולאנשים. אני נמצאת בחוויה ולא חושבת על החוויה. אני חיה את החיים ב High Definition . אני יותר נהנית מכל חוויה, גם אם היא לא מה שזימנתי. אני מפרשת מקרים כהזדמנויות.

הלחץ היווה גורם משמעותי עבורי, עד  לרמה הפיזית. בעבר, בתקופות לחוצות הייתי מרגישה לחץ בחזה, בחילות וכו’. הייתי נכנסת ללחץ מאד בקלות.

היום סערת המחשבות והרגשות שהיו תוקפות אותי מפעם לפעם יחסית שקטו. כאשר הן מופיעות זה קורה בעוצמה נמוכה. אני מאשימה את עצמי הרבה פחות, ובכללי חשה רגועה יותר.

תודה על ההקשבה וההכוונה שלך ניר

אושרת התמי – סטודנטית לעתיד

נרשמתי לקורס כי רציתי להתמודד באופן יעיל יותר עם מחשבות מציפות. לפני הקורס ניסיתי להתמודד איתן באמצעות מדיטציה מסוג אחר, ובעזרת הסטת תשומת הלב לעניינים טכניים.

הגעתי לניר דרך האינטרנט. במהלך הקורס נהניתי מההנחיה שהייתה בה הרבה מעורבות ועם זאת נינוחות, שקט ובטחון בדרך. ניכר בהנחיה הניסיון הרב ועם זאת העניין הרב באנשים.

היום אני משתמשת במיינדפולנס ביום יום. השגתי שליטה טובה יותר במחשבות מציפות. אני נינוחה יותר ונהנית יותר.

נורית – דוקטור לחינוך מיוחד

בינואר 2017, יצאתי עם קבוצה לטפס לפסגת הקילימנג’רו.

מהרגע הראשון בו עברנו את הגייט, הרגשתי שהגעתי למקום הנכון. כל החששות והפחדים, החרדות והמיחושים, פינו את מקומם לעוצמת המראות, הטבע והיופי שנשקפו מכל עבר. לשמחתי הרבה, המסע היה לי חווייתי מאוד ולא קשה. הקור והגובה לא היוו לי מכשול.

ביום האחרון, בירידה חזרה לגייט, ביקשתי מהמדריך שהיה איתי שנלך לאט. לא רציתי שזה יגמר. ימים, שבועות ואף חודשים אחרי, החוויה מילאה אותי ברגשות עזים ובתחושה שאני חייבת לחזור לשם. שבועיים אחרי החזרה לארץ, קניתי כרטיס ליולי, לטפס על הר אחר ולטייל קצת בנופים, בכפרים, בהרים, בחופים של הארץ המדהימה הזאת.

איך כל זה מתקשר למיינדפולנס?

התוודעתי לניר ולמיינדפולנס לפני כ-4 שנים, בבוקר של שקט, אי שם בבית ברל. 4 שעות של מדיטציות שונות, הסברים, קטעי קריאה. כן, כמו שניר נוהג לעשות בכל סוג של מפגש. חלק מהזמן לא ממש הבנתי איך ADHD כמוני מסוגלת לשבת בשקט כל כך הרבה. איך אפשר לא לדבר עם הסביבה. איך שמים בצד את המכשיר הזה ולא בודקים וואטסאפים כל רגע.

אני זוכרת שבסוף הבוקר הזה, חיכיתי לרגע בו אוכל להצטרף לקורס בו המיקום, השעות וכמובן העלות יתאימו לי. הגיע הרגע וכך הצטרפתי בקורס שהתחיל באפריל ונמשך 8 שבועות ברצף + מפגש ארוך בן 6 שעות. מחד, לא החסרתי אף מפגש. מאידך, “לא עשיתי” שיעורים. לא תרגלתי בבית מדיטציה, לא נשימה, לא סקירה ולא נעליים. מחד, תמיד אמרתי שאני עושה המון דברים שקשורים בתזוזה. טיולים, ריקודים, ספורט ועוד. מאידך, הקורס האיר בפני שבעצם, יש לי גם הרבה מצבים של שקט ורוגע. יש לי פינת מרפסת בה אני יושבת לי בתחילת היום ובסופו. אני אוהבת לעמוד במטבח ולחתוך ירקות בתשומת לב. מכינה אוכל, גם אם לא צריך. ועוד מצבים שונים ומגוונים שיש בהם הרבה רוגע ומודעות.

הגיע המועד למסע השני לטנזניה. הפעם יצאתי לבד. כן, לבד, לבד. טסתי לבד, ישבתי באדיס-אבבה לבד, בערבים ישבתי בהוסטל לבד. טוב, לא לגמרי לבד. קודם כל היה איתי חבר צמוד, יומן מסע, איתו דיברתי בכתיבה.  שנית, דיברתי עם מלא אנשים חדשים, מכל קצוות עולם. שלישית, הייתי עם עצמי. גיליתי עלי כל מיני דברים. לרובם הייתי מודעת, חלקם היו חדשים לי. אין לי ספק, שהיכולת שלי להתמודד עם מצב כזה, שהיה חדש לגמרי עבורי, השתפרה עשרות מונים בזכות הקורס עם ניר.

מידי פעם עלו לי כל מיני קטעים ששיקפו את מצב הרוח שלי והעליתי אותם על הכתב. משתפת אתכם באחד.

“אני חיה בסרט שבו אני התסריטאית והבמאית, השחקנית הראשית, שחקנית המשנה והניצבת. אשת התפאורה והפעלולים. כשצריך, אני גם הקהל שמריע.”

כשישאלו אותי האם אני ממליצה על הקורס, אבחר לענות עם הסיפור שלי. מי שיתחבר אליו, יגיע לקורס ויפיק ממנו הרבה ומי שלא, אולי גם יגיע לקורס ויפיק דברים אחרים.

לניר אומר: תודה, תודה ועוד פעם תודה. זו היתה חוויה מיוחדת שתלווה אותי עוד הרבה זמן ואני בטוחה שעוד ניפגש, בבוקר של שקט, ביום מרוכז או על דפי הפייסבוק, אתה בשלך ואני בשלי שהיום יש ביניהם הרבה חיבור.