לפעמים התחושה היא שהדברים מתפרקים: שהכל לא הולך לנו. ששום דבר לא מסתדר כפי שהיינו רוצים. שהאחרים לא בסדר וגם שאנחנו לא בסדר. אנחנו מוצאים את עצמנו מסתובבים בתחושת דכדוך וחוסר יכולת להתמודד. ראיתי השבוע את הסרט "הקול בראש" (Inside out). סרט נפלא שמתמקד ברגשות שאנחנו חווים – הם הגיבורים של הסרט. יש לו כמה מסרים חשובים בשבילנו במצב הזה. מסרים שמתאימים באופן מופלא גם לגישת המיינדפולנס.
מה חווה ריילי כשהכל משתנה?
מה מרגישה ריילי, ילדה שמחה וטובה בת 11, ברגע שהיא עוברת לעיר אחרת, ובאותו זמן גם אבא שלה לחוץ מאד עם העבודה שלו? הכל מתפרק! עד אז היא חוותה בעיקר שמחה, מידי פעם כעס, ולעתים רחוקות עצב. היא הייתה מלאה בזיכרונות שנתנו לה כוח ושמחה גם ברגעים קשים. פתאום הכל משתנה: היא נכנסה לבית ישן, מלוכלך וריק בעיר אפורה. היא צריכה להתיידד עם נערים חדשים שנראים שונים ממנה. והכי גרוע – האבא האוהב שלה לחוץ מהעבודה שלו, לא פנוי כדי לשים לב אליה, ומתרגז עליה בקלות. גם לכם יש רגעים כאלו – שהכל מתפרק?
לכל רגש יש תפקיד
במגדל הפיקוד הרגשי של ריילי נמצאים הרגשות. אלו השחקנים הראשיים בסרט "הקול בראש". לחמישה רגשות מרכזיים יש דמויות: שמחה, כעס, גועל, פחד, ועצב. וכפי שאומר הפסיכולוג וחוקר הרגשות פול אקמן שייעץ לסרט: "הרגשות מעצבים את החשיבה הרציונלית שלנו, ולא מפריעים לה". בהתאם, כבר בהתחלה אומרים לנו – לכל רגש יש תפקיד. איזה מסר חשוב זה! גם לרגשות הפחות נעימים ויפים יש תפקיד. למשל הפחד – הוא חשוב כדי לשמור על ריילי מסכנות. הכעס שומר שיתייחסו אליה בהוגנות. ברגע שאנחנו מבינים שלכל רגש יש תפקיד, קל לנו יותר לקבל את הרגשות כשהם מגיעים. יש רק רגש אחד, שהרגשות לא מבינים מה התפקיד שלו – עצב. למה זה טוב להרגיש עצב? במיוחד שמחה לא מצליחה להבין את זה. רוב הזמן היא מנסה להשתלט על העצב, אפילו שהעצב זולג מעבר לגבולות שהיא שמה לו. ניסיתם פעם לאמר לעצמכם "אני לא אהיה עצוב עכשיו"? האמת, אותה אני גם מלמד בקורס במיינדפולנס, היא שאנחנו לא באמת יכולים לשלוט ברגשות שלנו.
להתנתק ולהתחבר
כשהקשיים נערמים ולריילי קשה להתמודד היא מתנתקת. בחוץ רואים אותה לא יוצרת קשר עם ילדים וגם עם ההורים. ובתוכה? בתוכה שמחה ועצב הלכו לאיבוד. שמחה ועצב, שכל כך לא מסתדרות, יוצאות למסע יחד. מסע בנבכי המוח של ריילי, בזמן ההתפרקות. במסע הן ילמדו להכיר אחת את השנייה. אפילו שמחה תלמד להעריך מחדש את עצב, ולגלות שגם לה יש תפקיד בחיים. לדמעות שלנו יש תפקיד בחיים. התפקיד של עצב הוא לאחד אותנו מול אבדן. באמת, גם אני מצאתי את עצמי מזיל דמעה, יחד עם ריילי והוריה, כשהיא בכתה על אבדן הילדות שהייתה. האיחוד מחדש שריילי חוותה עם הוריה באותו רגע אפשר לה לקבל את המציאות החדשה. אחר כך, היא יכלה גם להמציא את עצמה מחדש בה.
מיינדפולנס – להתיידד עם הרגשות הקשים
הסרט "הקול בראש", וגם גישת המיינדפולנס אותה אני מלמד, מציעים לחבק את הרגשות הקשים. הרבה פעמים אנחנו מנסים להימנע מחלק מהרגשות שלנו או לפתור אותם. אנחנו מנסים לסגור אותם עמוק בתוכנו כדי שלא יפריעו לנו. זה לא עובד. הדרך היחידה שעובדת היא לקבל את הרגשות שלנו. להתקרב אליהם ולהתיידד אתם. לתת להם לבוא לידי ביטוי. כשניתן לעצב להיות, נגלה על מה אנחנו מתאבלים. אז נוכל גם להיפתח לאפשרויות החדשות והטובות שיש בהווה. כמה חודשים אחרי, ריילי כבר שוב מאושרת ומוקפת בחברים.
מוזמנים לכתוב פה בתגובות – איך הסרט "הקול בראש" ומה שכתבתי נגעו בכם?