הרופא הבכיר דר' ליפו נחשף לחשיבות הנשימה הנכונה והבין שהיא יכולה לעזור מאד למטופליו. בהשראת הרב שלו העמיק במקורות וקרא על הנגינה המרגיעה של דוד לשאול, שהותאמה לדופק. זה נתן לו את הרעיון להמציא את כינור לב- ביופידבק מוזיקלי. בכינור לב אנחנו שומעים מוזיקה, שהקצב שלה משתנה בהתאם לקצב הלב, וכך המוזיקה מכוונת אותנו לנשימה עמוקה שמותאמת ישירות לקצב הלב שלנו. התרגול הזה מוביל לחוויה מדיטטיבית עמוקה, לאיזון נפשי, לחיבור בין הלב והמח, ולבריאות.
דיברנו על המדע מאחורי כינור לב, על הגישה שמשלבת את החכמה העתיקה של היהדות עם המדע, ועל גיוס לשלום ביננו.
לפרטים על כינור לב: https://www.kinorlev.co.il/
תמלול הפרק:
ניר קראוזה: מה הקשר בין מוזיקה, קצב הלב, מדיטציה ויהדות? מה הקשר? אני רוצה לשאול את הרופא, דוקטור מורדכי ליפו.
דר' מרדכי ליפ: יש פה קשר חזק בכל מה שאתה אומר, וזה כל מגמת החיים שלי, להראות את הקשר הזה, פיתחנו שיטה שנקראת כינור לב, ובהמשך אני אסביר, אסביר בדיוק, שהקשר הזה הוא ממש רציני, יש קשר בין אמונה ומדע, בין מוח ולב, על כל זה אנחנו נדבר.
ניר קראוזה: אז היכנסו לפודקאסט ותשמעו את הפרק המלא. באהבה, ניר, ומרדכי ביי ביי.
היי, אני ניר קראוזה, ואתם איתי בפודקאסט קול המיינדפולנס, שבו אנחנו מפרקים את הסטרס לחתיכות, וממלאים את המרחב בשלווה, שיח מדעי, ואורחים מרתקים. תישארו, יהיה מרגיע.
שלום לכולם,
כאן ניר קראוזה.
אחרי הרבה זמן שלא הכלזתי פרקים לפודקאסט, אני שמח לארח היום את דוקטור מרדכי ליפו. דוקטור ליפו פיתח כלי מיוחד, כינור לב, שזו אפליקציה שמשלבת בעצם בין ביופידבק למוזיקה, כדי לשפר את ההרגשה וליצור חוויה מדיטטיבית בדרך מאוד מאוד קלה ונעימה.
אז דקטור ליפו, בואו ספר לנו בבקשה על כינור לב ומה זה עושה.
דר' מרדכי ליפ: כן, אז כמו שאמרת, השיטה מבוססת על זה שאדם מתחבר לחיישן שקולט, דופק הלב וזה מתחבר לאפליקציה בטלפון ואז אתה שומע נגינה שהקצב שלה זה בדיוק הקצב של הלב שלך. עכשיו, מה שחשוב לדעת זה הקצב של הלב משתנה כל הזמן. למשל, כשאתה מכניס אוויר, הקצב יותר מהיר, כשאתה מוציא אוויר, הקצב יותר די, והשינויים האלו, יש להם משמעות מאוד מאוד גדולה. אני לא יודע אם כולם יודעים מה זה מערכת עצבית אוטונומית. השינויים האלו קשורים לכל הנושא של סטרס, של רוגע, ואם אנחנו מצליחים שהשינויים יהיו מסודרים, אז אדם נמצא במצב של איזון והוא נכנס לרוגע.
אז יש פה עניין של שילוב בין הנאה מהמוזיקה, מהנגינה, ומצב מדיטטיבי, אתה שומע את השינויים האלו, אתה נכנס לזה, עוזב את כל המחשבות, זה מצב של מדויה, שבו יש את האיזון בין עלייה הדופק וירידה של הדופק, שזה סימפתטי ופרסימפתטי, וזה האיזון המצוין שהרבה מחקרים מזמינים על כך שכשאתה נמצא עם האיזון הזה, אז התפקוד של כל הגוף הרבה יותר טוב, כל העברים, וגם המוח.
ניר קראוזה: אז אני אפילו ארחיב על זה ככה מהידע שלי, כי זה תחום שאני גם למדתי וחקרתי ומאוד מאוד אוהב, ואני אתחיל להגיד, אם נחשוב רגע על הנשימה שלנו, כשאנחנו מכניסים אוויר, שואפים, אנחנו מפעילים יותר אנרגיה, אנחנו צריכים ששרייה, נשימה, יפעלו כדי לפתוח את הריאות, להרחיב את הריאות, כן, נשימה דורשת מאמץ, ולכן נשימה מפעילה עוררות, מידה קטנה של עוררות של המערכת הסימפתטית, מערכת העוררות של הגוף. ובנשיפה, מה אנחנו עושים? אנחנו בעיקר… נותנים הרי לאוויר לצאת, נותנים לחזה, החזה רק יורד. בנשיפה רוב השירים, הם פשוט מרפים.
ולכן נשיפה מפעילה את מערכת הפרסימפטטית, מערכת הרגיעה. ובעצם בכל נשימה יש לנו איזון בין עוררות לרגיעה, וזה בדיוק האיזון שדיברת עליו, בין המערכת הסימפתטית לפר-סימפתטית. עכשיו, מה קורה לנו במצב של סטרס? במצב של סטרס, מערכת ההורירות היא מאוד מאוד חזקה, מערכת הרגיעה היא מאוד חלשה. אז באמת הנשימות הן הרבה פעמים מאוד רדודות, נכון?
וזה מצב שבו המערכת ההורירות היא מאוד דומיננטית. לעומת זאת, יכול להיות מצב של הרפיה, של שנה, שבו המערכת הרגיעה, המערכת הפר-סימפתטי היא הרבה יותר דומיננטית, אבל בתוך היום יום מה שאנחנו מחפשים זה איזון. שיש איזון בין הסימפתטי לפר הסימפתטי, ובדיוק כמו שאמרת, נשימה שבו יש שאיפה, נשיפה, שאיפה, נשיפה, כמו גל, מדברים על קצב של כחמש עד שש שניות לכל שאיפה ולכל נשיפה, זה קצב ככה יחסית איתי לרובנו, כן? שאיפה, תספרו נגיד עד שש, נשיפה, תספרו עד שש. והקצב הזה שבו אנחנו, כמו, נושמים כמו גל, הוא משרק גם על קצב הלב, שהוא יעלה בשאיפה וירד בנשיפה.
ואז אם מסתכלים על קצב הלב, הוא פתאום נראה גם כמו גל כזה. והמצב הזה קרוי coherence, למשל, זה אחד השמות שלו, מצב באמת שהוא מאוד מאוד בריא. והמון תרגולים מביאים לשם, תרגולי נשימה יכולים להביא לשם, ותרגולי מדיטציה עמוקים מביאים אותנו לקוהרנס. ואנחנו רוצים להיות רוב היום כמה שיותר בקוהרנס. כשאנחנו נגיד בסטרס או בעצבנות, אנחנו יודעים שהשינויים בקצב הלב הם נראים כאלה קופצניים, יעולה, יורד, קופץ, זה לא נראה ככה יפה כמו גל נקי.
והרבה שיטות, כמו שאמרתי, המיינדפולנס, ביו פידבק, משקף לנו את קצב הלב, ומה שיפה בכינור הלב, ככה מתוך התיאורים שלך, ומה שקראתי, זה באמת הדרך, השימוש במוזיקה כדי ליצור את האיזון הזה. וכדי…
דר' מרדכי ליפ: פה אתה שומע את האיזון, אתה לא שומע, זה ההבדל עם השיטות הביופידבק הזה, אתה לא מודע שאתה באיזון, אתה שומע ממש את האיזון עצמו. כן, וזה מכניס אותך לסוג של מדיטציה, שהיא במדיטציה הזאת מבוססת על זה שאתה שומע את האיזו. וזה חזק מאוד. יש לנו עם זה ניסיון מצוין ממש, שאנשים אחרי כבר פעם אחת כבר נכנסים לזה. לא כולם, מי שנגיד חולה סקרת, מבוגרים והכול, אז זה לא מיד.
זה צריך להתתרגיל. אבל אנשים פחות או יותר, אנשים צעירים בעיקר, אנשים בלי בעיות קשות, אז כבר אחרי פעם אחת הם נכנסים לזה, ומי שיש לו בעיות, זה לוקח כמה תרגולים וגם מתחיל.
ניר קראוזה: מקסים, מקסים, איך הגעת לרעיון הזה של כינור הלב?
דר' מרדכי ליפ: איך הגעתי לרעיון הזה הייתי רופא של הרב ציהודה קוק אדם עצום ושאלתי אותו האם יש בתורה תרחים שעוזרים לרפואה? אז הייתי חוקר במכון ויצלן. ואז הוא לא נתן לי תשובה, הוא אמר לי ללמוד ספרים מסוימים. וספרים של קבלה, רובי, הוא אמר לי בדיוק איזה ספרים ללמוד, וזה מה שנתן לי את ההשראה. זה מה שנתן לי את השראה, כי הדברים האלו רמוזים בתורה, ואפילו בתיקון הזוהר כתוב שדוד המלך היה מנגן עשרה מיני מזמורים לפי הדופק החתום שהאופה בודקת, זה בדיוק זה.
המושג הזה הוא ממש כל הנושא בכלל של הניגון, של השפעת הניגון על העדה והכל, זה משהו מאוד מאוד קשור לתורה, והתפיסה שלי זה תמיד לחבר בין התורה והמדע. זו הגישה שלי, וגם מה ששמעתי מהרב קוב, ובכלל, זו התפיסה שאני חושב שהיום יש חיבור גדול מאוד בין התורה והמדע. אחד מהחיבורים זה מדעי המוח. ממש מה שהאמינו כל הזמן, היום אפשר ליישם. וזה מה שנתן לי את ההשפעה.
ניר קראוזה: מקסים, אני גם מאוד מאמין בחיבור בין החוכמה העתיקה של אנשים שאולי, נדמה לי, שאולי הייתה שם איזושהי מודעות אינטואיטיבית יותר, חיבור יותר חזק לגוף, ושדרכו אולי הייתה מודעות יותר אינטואיטיבית לדברים, לבין מה שאנחנו מגלים במחקרי מוח, במחקרים על הפיזיולוגיה שלנו, מחקרים ביולוגיים, ובאמת הרבה פעמים אנחנו, כשעושים את החיבור ביניהם, אנחנו, קודם כל, מבינים יותר טוב את מה, את הדרכים העתיקות, וגם מה שיפה, שעשית חיבור שיצר משהו חדש. זאת אומרת, מתוך זה יכולת ליצור, להשתמש בטכנולוגיה עדכנית כדי ליצור בעצם משהו חדש. נכון. מקסים, מקסים. ולאיזה דברים זה טוב, הכינור?
דר' מרדכי ליפ: אז קודם כל, יש משהו שקשה להבין, שזה טוב לכל אדם. כל אדם צריך את האיזון הזה של המערכת היצבית-אוטונומית, של הסימפתטי והפרסימפתטי של האנרגיה והמנוחה, כי יש, נגיד היום, לוקחים תקופות לירגע, אז זה מרגיע. ואז אדם הוא חלש, הוא קציר אדום, לא מתפקד. ופה, יש פה משהו יפה, כן? שאתה גם רגוע וגם עם…
ניר קראוזה: ערנות. עם אנרגיה, עם ערנות.
דר' מרדכי ליפ: כן, כן.
ניר קראוזה: אני ממש מסכים איתך בזה. ואני יכול להבין את זה שחלק מהאנשים אולי לא מבינים את זה, אבל באמת, אני חושב שלכולנו יש צורך באיזון הזה. עוד יותר בחברה שאנחנו חיים בה, שהיא חברה כל כך חמוסה בגירועים, וכל כך חמוסה בסטרסורים, ותקופה כזאת עם חדשות מאוד מאוד קשות, וכדי שנהיה עם חוסן ויכולת להתמודדות עם כל מה שיש, אז זה חשוב שניתן לעצמנו את הזמנים של שקט. אני חושב שרגיעה ושקט זה צורך של כולם שהוא מודחק בחברה שלנו, שאין לו מספיק מקום בחברה שלנו, ואני חושב שהעבודה של שנינו בעצם באה לתת מקום ולתת לאנשים, להזכיר לאנשים, רגע, אתם צריכים את זה, זה צורך שלכם, אולי שכחתם, אולי אנחנו לא רגילים, אבל הזמנים השקטים של החיבור פנימה, שמעצרים את ה-coherence, זה בריאות נפשית ופיזית בסיסית. ממש ממש בסיסית.
דר' מרדכי ליפ: אני רוצה להוסיף לזה, זה גם בריאות חברתית, ולאומית. זאת אומרת, זה שאדם הוא רגוע, הוא הרבה יותר מוכן להקשיב לשני. וזו הבעיה של הדור שלנו, של השנים האלה, כן, שיש פה ימין ושמאל, כל מיני ויכוחים והכול. צריך ללמוד, להיות רגוע, ומזה שאתה רגוע, אתה יכול גם להקשיב לשני ולהבין מישהו שלא חושב כמוך. זה מאוד מאוד חשוב.
זה כמו שמתגייסים עכשיו למלחמה, זה גם צריך להתגייס גם לזה.
ניר קראוזה: גיוס לשלום בינינו.
דר' מרדכי ליפ: כן, להתגייס לשלום בינינו. וחשוב, ומה שדובר, לקחת, לא יודע מה, רבע שעה ביום זה מספיק. אנחנו, יש מה שנקרא המוח הגמיש, הפלסטיות של המוח. זאת אומרת, היום יודעים, זה גם חידוש מאוד גדול, כן? שמבחינה מדעית היום יודעים שאדם יכול…
שאם עושים תרגילים של מדיטציה כל יום, אז המוח של האדם משתנה. אני רואה שיש לי הרבה אנשים שהשתנו ממש, היו כועסים עכשיו וגועים. זה לא רק בזמן שאתה עושה את הטיפול, זה לא רק כשזה מרכיב לך, זה גורם לך לשינוי עמוק ועכשיו החידוש הזה, שהשינוי בא מהלב זה לא, זה הכל, חושבים שאדם מתרגש, זה גורם לדפיקות לב, וזה, פה עושים הפוך. אנחנו משפיעים על דופק הלב, וזה משפיע על המוח שלהם. זה דבר נפלא.
ניר קראוזה: ואחת הגישות שאני למדתי נקראת אמביט. Multiple brains integration technique. ובעצם מה שהם, התגלית המדעית שעומדת בבסיס הגישה הזאת, היא שיש לנו לא רק, יש לנו כמובן מוח בראש הוא המוח הכי הכי גדול, אבל היום אנחנו יודעים שיש מוח בבטן, וכולם כבר מדברים את זה, מבינים שיש מערכת עצבים יחסית גדולה, שמפרישה נוירטון סמיטרים, שמשפיעה מאוד על ההרגשה וההתנהגות שלנו, ושהיא משתנה ולומדת וגמישה בבטן, ומה שפחות יודעים ופחות מוכר זה שיש גם מוח בלב. כלומר גם בלב יש מוח תצבים שהיא קשורה בדיוק לקצב הלב, התפקוד הביולוגי הראשוני שלה הוא לדאוג לקצב הלב, אבל היא גם קשורה לרגשות, וכן, ואנחנו יודעים שיש קשר בין מה שהרגשות שאנחנו מרגישים לקצב הלב, ואפשר מקצב הלב לדעת איזה רגש בן אדם מרגיש, נכון?
דר' מרדכי ליפ: כן, ועכשיו מה שנפלא, שבקצב הלב אפשר להשפיע, כמו שדיברנו עם הנשימות והכל, ואז אתה משפיע על הלב, וזה משפיע על המוח. זה דבר נפלא, שהוא לא רק משהו תיאורטי, זה משהו שהוא ממש יסים. כן? והדבר הזה, עכשיו אני חוזר למה שדיברנו, חוזר עכשיו למקורות, שזה בדיוק מה שכתוב בתורה. כתוב בתורה תהליך של, סליחה שאולי אנשים שלא מסכימים איתי, אבל לא משנה, אני מאמין שאנחנו בתהליך של גאולה, שכתוב בפורש, ספר דברים בפרק טאמן, ויביאך ה' אלוקך אל הארץ אשר יחשו אבותיך, זה נקרא מדינת ישראל, יחשו אבותיך, ותרחב וירבחם אבותיך, ואחר כך כתוב, ומל אשם את לב אבך.
ניר קראוזה: מה המשפט?
דר' מרדכי ליפ: מל אשם את לב אבך, מל זה כמו ברית מילה. וזה מה שכתוב ביחס, כן, עשירו אותי מכן לב אבן, ועשירו אותי את לב אבן ממשרכם ונתתי לכם לב בשר. וזה ההבדל. האדם, מה שדיבר מהשינויים האלו, זה הגמישות. זה כמו הבשר, הוא גמיש.
האבן הוא לא זז, גבוה. וזה מה שצריך. וזה מה ש… כמו שאמרת קודם, האינטואיציה הנבואה, לא יודע מה, הבינו, מה שאנחנו מבינים היום מבחינה מדעית, את החשיבות של הלב בשר, של הגמישות של הלב. וזה התהליך.
זה התהליך שהיום מבינים, זה התהליך שצריך להיות, של שינוי בלב שמשפיע על האדם. זה משהו נפלא, ממש נפלא. וזה התהליך של הגדולה, אך כך כתוב, מלאשמת ובכה, להווה את השם, מתוך זה מגיעים להוות השם, שגם זה צריכים להבין מבחינה של מדעי המוח, של החשיבות של האמונה, של לצאת מהאגו, של תפיסה אחדותית, זה דברים שאפשר להבין היום מבחינה מדעית, סיכלית, ויש הרבה… יש פסיכולוגיה רוחנית, זה משהו מאוד חשוב. ומה כתוב אחר כך, 'נתן ה' לוקח את כל העלות האלה, על אוהביך, על שונך, שגדה פשוטה, זה מה שקורה היום עם החמאס והכל, אני חי את זה כל הזמן, איך הדברים, המדעים, הכל, מתחברים באמת על מה שכתוב בתורה.
ניר קראוזה: אז מה לשמת לברכה זה בעצם הזמנה להתמרה של הלב.
דר' מרדכי ליפ: כן.
ניר קראוזה: לשינוי בלב, שינוי של הלב, ליכולת לאהוב יותר, להיות יותר מאוזן, רגוע, נינוח, בנתינת, אין כל אלה יכולויות שאנחנו מייחסים הרי, לדיבות עליהן.
דר' מרדכי ליפ: לבעל השם, את לבאפחה, להאווה את השם. להאווה את השם, יש מילה להאווה. ואהבת השם, כמו שכותב הרב קורק, זה מתחיל באהבת המריאות. לאף לאז מגיעים, להאוות ישראל, להאוות השם, זה תהליך, זה מתחיל באהבה. כן, עכשיו כתוב, להאווה את השם בכל באפחה ובכל נפשפה, למען חייך.
מתחיל באהבת הבריאות, להגיעים לאהבת ישראל, אהבת השם, זה תהליך שמתחיל באהבה, כן, כתוב אהבה את השם בכל וכל וכל חיים, חיים זה לא רק חיים של חיים או מוות, זה מה שנקרא חיות. כן? זה מה שנותן, זה מה ששם, חיות, שמחה, וזה הפתרון לכל הבעיות.
ניר קראוזה: אני אגיד שבאמת תרגולים, אתה יודע, הזכרת מילה חיות, תרגולים של נשימה ששמים את הגש על האיזון של הלב, על קצב הלב, באמת אחד הדברים שהם מביאים, בחוויה שלי האישית, זה המון המון חיות. נכון. המון המון אנרגיה.
דר' מרדכי ליפ: זה גם אחרי הבעיה האישית שלי. ואני רוצה ש… אני מרגיש מאושר, אני רוצה שגם אנשים אחרים ירגישו ככה.
ניר קראוזה: בדיוק, וכשיש לנו אנרגיה, אנחנו יכולים לתת לאחרים, אנחנו רוצים לתת את העושר הזה גם לאחרים.
דר' מרדכי ליפ: נכון. ואז עכשיו אני חוזר לשאלה שלך, למה זה עוזר, אז קודם כל אמרנו לכל אדם. בסדר? אבל יש הרבה אנשים עם בעיות קשות, שאני רואה איך שזה עוזר להם ממש, כן? אני עכשיו מטפל באנשים עם OCD.
מבין? עכשיו אני… עכשיו לטפל באנשים עם אוסידי. הנה… עכשיו אני…
והם עושים את התרגילים האלו עם ההדרכה, זה לא רק זה, יש להם הדרכה הנכונה וכל, וזה ממש, נשים שסבלו 40 שנה, אחד מסווה 27 שנים והכול, הלכו לפסיכיאטרים, לפסיכולוגים, טרופות, דרך כלל שום דבר לא עזר, אפילו עשו ביו פידבקס, איך שנאמר, לא עזר וזה עוזר. אני רואה ממש תוך שבועיים, אתה רואה כבר תוצאות. אבל צריכה ברכה נכונת, מאוד חשוב שאנשים ילמדו להתמודד עם ההקשיים שלהם. זה לא רק לעשות את הפעולה, זה גם לדעת איך לחשוב. לחשוב, מה זה אומר לחשוב?
להיות מסוגלים להשתנות, לחצות להשתנות ולהיות שמח להשתנות, ולדעת להיכנס למצב של מדיטציה, שאתה עוזב את כל המחשבות אחרות. ואני רופא, ואני רואה גם, למשל, שזה עוזר מאוד מאוד לבעיות של לחץ דם. יש לי גם אנשים שאפילו עם תרופות לא יסתדרו, בזה הם מסתדרים, וזה מסקר את ה… רואים תוצאות מאוד טובות, ירידה בכמות של תרופות, ירידה במשקל, ירידה באינסולין, זה משהו נפלא, ואני… אנחנו חייבים לקדם את זה.
אני מודה לך מאוד שזה ממש מאוד חשוב וגם בפוליטיקה, כמו שדיברנו, אני גם דיברתי קצת עם חבר הכנסת, וגם מהימין וגם מהשמאל, צריכים לשנות את הגישה בחיים.
ניר קראוזה: כן, אני אגיד שבעיניי, אם פוליטיקאים יעשו יותר מתרגולים כאלה, אני חושב שזה יעשה לכולנו טוב.
דר' מרדכי ליפ: יש לי, יש כמה חבר'ה שנשאר שמשתמשים.
ניר קראוזה: יש כמה שמשתמשים? יופי, זה, אותי זה משמח.
דר' מרדכי ליפ: אפילו המודעות, אפילו המודעות, לזה, כן, שאני רואה איך הם רצים כל הזמן. או תקרו רבע שעה ביום, זה כבר משנה את הכול.
ניר קראוזה: כן, אני אגיד גם שאנחנו יודעים על תרגולים שמשפיעים על, זה נקרא HRV, השינוי בקצב הלב, ושמאזנים אותו, שגם משפיעים לאורך זמן, זאת אומרת, אתה, משפיע ברבע שעה שאתה עושה את זה, אבל גם אם ימדדו לך את הקצב הלב, את השינויים בקצב הלב לאורך היום, זה שעשית, אז רואים שאנשים שמתרגלים, ה-HRV שלהם, השינוי בקצב הלב, הוא יותר קוהרנטי, יותר מאוזן, גם לאורך היום, בגלל זה רבע שעה של כינור לב או מדיטציה, או תרגול נשימה, או מה שלא עושים, הוא משפיע בפירוש לאורך היום, וזה לא משפיע רק בזמן שמתרגלים.
דר' מרדכי ליפ: אני חושב שזה קשור להפלסטיות של המוח. יש איזורים במוח שמשתנים ממש, ואפשר לראות את זה בבדיקות של מראי, כן. יש ממש, האדם משתנה ממש, ויש הרבה אנשים שאומרים לי שהחיים שלהם השתנו ממש. יש לי חבר שכל הזמן דואג, כאן מהדברים החשובים זה החרדות, אני כל הזמן דואג, אם הבן שלו לא היה מתקשר כל הזמן, נכנס לחרדה, ועכשיו הבן שלו נמצא בעזה, הוא חייל, והוא עושה הרבה מאוד את התנאו לב, הוא מצטער להתמודד עם זה.
ניר קראוזה: כן.
דר' מרדכי ליפ: ודווקא בתקופה שלנו עכשיו זה מאוד מאוד חשוב.
ניר קראוזה: מאוד חשוב.
דר' מרדכי ליפ: ולתת גם לחיילים, לא בזמן, לא כשהם נמצאים, אשור להם להיות עם טלפון, אבל טיפלתי גם בחיילים שחזרו קצת לחופש, וזה מאוד מאוד עוזר.
ניר קראוזה: מקסים, מקסים, כל הכבוד. ממש מרגש ומאוד מאוד חשוב.
דר' מרדכי ליפ: זה חשוב.
ניר קראוזה: ושיהיו לי כל מיני מחשבות, אנשים שבאמת, חיילים שחוזרים עכשיו, אחרי רובם באזור 90 יום של לחימה אינטנסיבית, תקופה של מערכת הסטרס שפועלת וטוב שהיא פועלת, כאן אם יש מצבים של מענם נועדה מערכת הסטרס, זה בדיוק מצבים כאלה, ומה שאני מתאר לעצמי שהם חווים שם, כמו הסיפורים שאנחנו שומעים, ואחרי זה דרושה איזושהי, דרושה איזשהו שיקום, איזושהי חזרה, כדי שאי אפשר לחזור ולא להגיב באותה צורה, כי אנחנו הרי לא רוצים להגיב פה כמו שהם צריכים להגיב שם, ובמובן הזה רגולים של כינור הלב ומדיטציה, שוב, הכול יש שעוד יותר משמעותי וחשוב כדי רגע לחזור לעצמי, אחרי תקופה כזאת, להרגיע את המערכת שלי, לחזור למוד האזרחי, לעומת המוד הצבאי של הלחימה, שהוא מאוד מאוד אחר.
דר' מרדכי ליפ: הלמוד האזרחי יותר טוב ממה שהיה לפני, כן. כן. מה שהמחתה המדיטציה זה מצוין, אבל היתרון שלנו, שאני רואה הרבה אנשים שבוודאי לא מסוגלים לעשות מדיטציה, ואם זה הם מצליחים. וזה הדבר, או משהו שהוא מאוד ידידותי, שאדם מצליח לעשות את זה. ואין לו בעיה טכנית, אבל חייבים לעשות הדגמה.
ניר קראוזה: כן, אז אני אגיד שמי שרוצה לראות הדגמה, אז אני אשים קישור לאתר של כינור לב, ואני יודע ששם יש לכם הדגמה שאפשר להסתכל, וככה קצת לטעום את החוויה, ובאמת, כמובן שזו חוויה שבסוף צריך לחוות אותה, עד שלא עושים את זה, אז לא באמת יודעים איך זה בשבילנו.
דר' מרדכי ליפ: אני רוצה שיהיה לפער ואני מבקש בכל זאת נעשה עוד פעם את זה, כי זה כל כך חשוב, חייבים לעשות עוד פוסקת או משהו כזה, עם הדגמה, כמעט.
ניר קראוזה: נשאר, אז אנחנו אולי גם ננסה להוסיף פה הדגמה חיה, בהמשך, אנחנו נראה.
דר' מרדכי ליפ: תודה.
ניר קראוזה: אוקיי. דקטור ליפו, אני רוצה לסיים,
דר' מרדכי ליפ: נמשיך, אנחנו נראה. דקטור ליפו
ניר קראוזה: אני רוצה לסיים ולשאול אותך, יש שלוש שאלות שאני נוהג לשאול אנשים שמתערכים אצלי בפודקאסט. השאלה הראשונה היא, מה מוציא אותך מדעתך? מתי בכל זאת, כולנו בני אדם, גם כשאנחנו מתרגלים וגם עם כינור לב, אז בטח יש דברים שמוציאים גם אותך מדעתך. אז מה מוציא אותך מדעתך?
דר' מרדכי ליפ: ברוך ה' בזמן האחרון, אני עושה דברים מאוד קשים, אני רופא, אני מטפל במקרים מאוד קשים, שפעם זה היה מוציא אותי מדעתי, והיום, ברוך השם, אני, כולם מתפעלים, אני רגוע, בינתיים ממש לא. יש הרבה סיבוב.
ניר קראוזה: וכשאתה, וכשזה קורה…
דר' מרדכי ליפ: אני מתרגל את זה כל יום. אני מתרגל את זה כל יום ואני צריך להראות לך אחד מהתרגולים שיש לנו. יש לנו משחק זיכרון שאתה לא יכול לשחק אם אתה לא רגוע. אתה עושה את המשחק ושומע את המוזיקה באותו זמן, זה מעמד אותך להיות גם מרכוקז וגם רגוע ביחד. זה משהו נפלא שגם אתה צריך לעשות.
ניר קראוזה: נפלא, נפלא. זאת אומרת, משחק זיכרון שבעצם מאפשר לי גם לאמן את הזיכרון וגם להתאמץ מתוך רוגע. זאת אומרת, למצוא את המוקום המוזן הזה של מאמץ רגוע.
דר' מרדכי ליפ: כן.
ניר קראוזה: מעולה. מעולה. ומה מחזיר אותך למוח שלב? מה עוזר לך לחזור למוח שלב? למוח המוזן?
דר' מרדכי ליפ: אז יש שילוב בין שני דברים. אחד זה אני עושה את התנועו לב הזה כל יום, זה מאוד עוזר לי, ודבר שני, יש לי תפיסת הרוחנית, שאני חושב שאני מתחבר למשהו מעל ההגו, מתחבר למשהו מעל האגו כן, אני דתי, אבל אני רוצה להיות דתי עם גם גישה רציונלית סבייה שאני מבין שיש תהליך אלוקי שאין לנו תפיסה בריבונו של עולם, יש לנו תפיסה בתהליך האלוקי שזה התפתחות האנושות, וכיהודי, ההתפתחות האנושות עובדת דרך ההתפתחות של עם ישראל ושל חזרת עם ישראל לארץ ישראל, וזה שלב הראשון, הקל שיש שלב פוליטי ומעשי, ויש שלב שני שעכשיו אנחנו צריכים לקדם אותו, זה השלב הרוחני ומה שקורה עכשיו באזה והכל זה ממש מחייב אותנו להגיע לזה ואני חושב שיש השגחה אלוקית שגורמת מובילה אותנו לתהליך הזה והמטרה של החיים שלי זה החיבור עם התהליך האלוקי. וגם את העניין של אהבת ה' שלרגיש אהבת ה' זה מקדם אותי, זאת אומרת, התפילה. כשאני מתפלל אני חושב איך התפילה משפיעה עליי. זה עוד פעם החיבור בין אמונה ומדע.
מי שמתפלל זה גורם לשינוי במוח. וגם אהבת השם, זה גורם, ואני קורא תהילים, ואהבה, זה מאוד מאוד משפיע. בכל יום אני הולך לבית התנסת, זה נותן לי כוח לכל היום.
ניר קראוזה: מקסים, מקסים. זה גם, קצת אני אשב ואונה על השאלה הבאה, שזה מה התרגול שלך. אז כמה נגיד זמן אתה מתרגל פינור לב כל יום?
דר' מרדכי ליפ: בערך עשר דקות.
ניר קראוזה: עשר דקות ביום, זה הכל?
דר' מרדכי ליפ: כן. אני עושה את המשחק חמש דקות, בלי המשחק, ואני אקח את המשחק, וזה באמת, עשר דקות לא רגע משהו. כל יום. פעם אחת. פעם אחת.
כן. ולאחר כך זה גם עוזר מאוד לשינה. לאיכות של השינה. כן. זה גורם.
זה גורם.
ניר קראוזה: אתה מתרגל בדרך כלל בבוקר או לפני השינה?
דר' מרדכי ליפ: אני עושה את זה בבוקר.
ניר קראוזה: בבוקר, אוקיי. מצוין, מצוין.
דר' מרדכי ליפ: זה צירוק, אני עושה, אני מתפלל, אחר כך עושה תינור לב, וגם דואג לישון מספיק. גם זה מאוד. גם, הכול קשור, זה… חשוב מאוד לדאוג לבריאות, אני שומע על תזונה נכונה, עושה פעילות גופנית קצת, הכל, צריך הכל, וזה חשוב, אנחנו צריכים להיות חלקים ובריאים, גם בגוף וגם בנפש.
ניר קראוזה: כן, הכל קשור למחובר. גם הכינור לב ומדיטציה ונשימה ותזונה ופעילות גופנית ושינה, כל אחד מהם מזין גם ומאפשר את האחרים. כשאנחנו מאבדים אחד מהם לפעמים גם הרבה יותר קשנו להחזיק את האחרים, וכשאנחנו מחזיקים אותם יחד אז הם מחזיקים אחד את השני. יופי, אז דוקטור מדחי אליפו, תודה רבה שבאת להתראיין אצלי, היה מאוד מאוד מעניין. ומי שרוצה מתעניין, אז יש לכם בפודקאסט פה ליד את הקישור לאתר של כינור לב, שאתם מוזמנים להסתכל, לחוות, ומי שרוצה כמובן גם לקנות לעצמו, זה ממש לא יקר.
דר' מרדכי ליפ: זה לא יקר ואנחנו נעשים מבצעים, ואני רוצה שכל אחד יוכל לקבל את זה.
ניר קראוזה: ממש מאוד. תודה רבה.
דר' מרדכי ליפ: שלום שלום.
ניר קראוזה: זהו, עד כאן לפרק של היום. אם אהבתם את הפרק, אל תשכחו לדרג את הפודקאסט, באפליקציה או בפלטפורמה שדרכה אתם מקשיבים לנו. עכשיו עצרו רגע. חישבו על חבר או חברה שלכם שגם הוא זקוק לקצת רוגע ושלווה, להפחית את הסטרס. שלחו אליהם את הקישור לפרק הזה.
הם יודו לכם. עד לפעם הבאה, באהבה, ניר קראוזה .