מיינדפולנס: חכמת דרך האמצע

"ישנה דרך אמצע בין קיצונות ההתמסרות לתשוקות לבין הכחשתם, דרך שהיא משוחררת מסבל ומצער. זוהי דרך אל השלווה ואל החופש בחיים האלו ממש".  הבודהה

האם האושר יהיה מושג מזה שנשיג את כל מה שאנחנו רוצים? עוצמות הסבל הרגשי בעולם השפע המודרני מוכיחות שלא. למעשה אנחנו רק רוצים עוד ועוד, וממשיכים להיות מתוסכלים… אין לנו חופש בהתמסרות להשתוקקות שלנו.

האם האושר יושג מזה שנתכחש לכל הרצונות שלנו ונדחה את העולם? גם זו לא דרך פעולה יעילה. היא מובילה להדחקה והתנתקות.

מול שני הקצוות הללו ישנה דרך אחרת. דרך שבה אנחנו לא נצמדים לרצונות שלנו, אך גם לא מתנגדים אליהם. דרך בה אנחנו מקשיבים לזרימה הטבעית של הדברים. אנחנו מקבלים את המציאות כפי שהיא, ומגלים את הדרכים שלנו להשפיע ולהיטיב.

הדרך מתחילה במדיטציה, בה אנחנו מוכנים לשבת על כך הקולות הפנימיים שעולים באופן טבעי. אנחנו רואים את הרצונות השונים ולפעמים מנוגדים שלנו. צופים בקונפליקטים ובדרמה. צופים בכל אלו ונשארים דוממים. מתבוננים וחוזרים אל הנשימה ברכות ונחישות. מתוך התהליך הזה התודעה שוקטת, ואנחנו יכולים לשים לב לזרימה הטבעית של הדברים, הפעולה הנכונה לנו נובעת באופן טבעי. אנחנו לומדים להיות נוכחים בהווה. לומדים לחיות בשלום, בקלות ובמעורבות גם עם הדברים שאנחנו אוהבים וגם עם אלו שאנחנו לא אוהבים.

בדרך כלל אנחנו מדמיינים את התנאים המושלמים שצריכים להתקיים כדי שנהיה מאושרים ומסופקים. אנחנו יודעים איך אנחנו אמורים להתנהג, אנחנו בטוחים איך אחרים אמורים להתנהג. האמת היא שרוב הזמן זה לא קורה, ואז אנחנו מתוסכלים. דרך האמצע מזמינה אותנו ללמוד מהעולם כפי שהוא, ולחיות בלב שלם ופתוח עם מה שיש. מתוך ההסכמה לתת למציאות להיות כפי שהיא- לא לחלום כל הזמן על איזו פנטזיה, ולא לכעוס על מה שקורה כפי שאנחנו היינו רוצים, נולדת דרך האמצע. פתאום אפשרי לנו למצוא דרכים חדשות ויצירתיות להתמודד עם מה שיש. פתאום אנחנו יכולים לבחור באופן חופשי תגובה מועילה.

הספל כבר שבור

כבני אדם בדרך כלל אנחנו מחפשים בטחון. אנחנו מבקשים לדעת שכל הדברים מסתדרים – שיהיה לנו מספיק כסף, שנהיה בריאים, שילדינו יהיו בסדר. להלן קלר היה משהו מעניין להגיד על זה:

"בטחון הוא בעיקר דעה קדומה.

אין בטחון בטבע, וילדים אינם חשים אותו".

המורה התאילנדי המפורסם אג'אן צ'ה החזיק בידו ספל תה סיני יפה ויקר ערך. הוא אמר לתלמידיו: "בשבילי הספל הזה כבר שבור. בגלל שאני יודע את זה, אני יכול להנות ממנו באופן מלא כאן ועכשיו." כמה נינוחות יש בהבנה הזו, וכמה מתח יש בנסיונות שלנו לפעמים לשמור מכל משמר על החרסינות שלנו…

בשיחה אישית מישהי סיפרה לי שהיא במתח מהתפקיד החדש שלה בעבודה. היא קיבלה תפקיד עם אחריות גדולה, והזדמנות ליצור שינוי גדול וטוב בחברה שלנו. היא חששה שהיא לא תצליח בו. סיפרתי לה על הסמוראים. לפני הקרבות הסמוראים היו מדמיינים שהם כבר מתים. מאחר שהם כבר מתים, הם יכולים לתת את כל כולם בקרב, וכך לנצח בו. גם בתפקיד שלה, אם היא תכשל יישאר מה שיש עכשיו. מפה אפשר רק להתרומם. שבוע אחר כך היא סיפרה לי כמה השיחה שלנו היתה משחררת עבורה. היא הרגישה שהיא מסוגלת לתת את כל כולה בעבודה, בלי המתח לגבי התוצאות. כשיש לנו מטרה אנחנו הרבה פעמים נאחזים בתוצאות שאנחנו רוצים, וכל כשלון מערער אותנו. חכמת דרך האמצע מלמדת אותנו לתת את כל כולי בתהליך מתוך הרפיה ולא מתוך שליטה. להנות מהדרך במקום להיאחז בתוצאה.

להיות חופשיים מהשקפות

חלק מהנסיון שלנו לשלוט בתוצאות בא לידי ביטוי במחשבות, בדעות ובאמונות שאנחנו מחזיקים. כשאנחנו מוכנים לחיות עם חוסר הבטחון שיש בחיים, אנחנו יכולים גם להרפות את האחיזה שלנו במחשבות שלנו.

ההיאחזות במחשבות שלנו גורמת פעמים רבות כעסים ועוגמת נפש. תחשבו למשל על תכנית אקטואליה ברדיו, בה מתווכחים שני צדדים. הרבה פעמים הן גולשות לכעס וריב. אך האם אנשים באמת משנים את דעתם? בדרך כלל הם בעיקר מוצאים סיבות להמשיך לחשוב כפי שהם חשבו קודם.

הנה מה שלבודהה היה להגיד על זה:

"בראותו כיצד האומללות פוגעת באנשים שנאחזים בהשקפות, האדם הנבון לא יאמץ לעצמו כל השקפה. האדם הנבון לא נעשה שחצן בעקבות דעותיו.

כיצד יכול מישהו להטריד את האדם החופשי, שאינו נאחז בכל השקפה?

אולם אלו הנאחזים בדעות ובהשקפות מסתובבים בעולם ומטרידים אנשים."

ביום יום אנחנו מחזיקים בהרבה דעות על אנשים בחיינו. למשל אנחנו מכירים את בני זוגנו ובטוחים שאנחנו יודעים מי הם. מתאמן שלי סיפר לי על אשתו שהיא מאד נוקשה. במהלך השיחה שלנו הוא שם לב שבעצם היא כבר קצת התרככה מאיך שהיא היתה פעם. כשהוא מוכן לראות את ההתרככות שלה ולתת לה מקום, הוא מעודד אותה. כשהוא ממשיך להחזיק בדעה שהיא נוקשה, הוא בעצם מעכב את תהליך ההתרככות שהוא כל כך רוצה.

להיפתח לפליאה

כשאנחנו לרגע אחד משחררים את המחשבות הרגילות שלנו, אנחנו יכולים להסתכל בעיניים חדשות לגמרי על העולם. אנחנו יכולים להתפעם גם מדברים שנראים לנו רגילים. בסדנא שהשתתפתי בה לפני כמה שנים נתנו לנו לחפור גומה קטנה באדמת היער ולהסתכל במגוון החיים שיש שם. ראיתי מגוון שלם של חרקים וצמחים שחיים בשיתוף פעולה מורכב. אם היה לי מיקרוסקופ הייתי יכול לראות שהמארג עשיר עוד יותר ויש בו מגוון בקטריות ופטריות. מיינדפולנס ומדיטציה הם כמו מיקרוסקופ כזה פנימה. אנחנו עוצרים ויכולים לשים לב לתנועות העדינות של התודעה שלנו. לקשר העדין בין הגוף והנפש. למחשבות שרצות במהירות. פתאום יש לנו פניות לראות את פלא התודעה שלנו, ואת פלאי הטבע.

אין הכוונה שאנחנו צריכים לשקוע כל רגע בחיינו בפליאה הזו, אבל כשאנחנו רצים כל הזמן במרוץ החיים ולא עוצרים לרגע, אנחנו מפספסים את הפליאה וההתפעמות שהם מהרגשות המזינים ביותר שיש לנו. תלמידי הקורס במיינדפולנס מגלים את זה כשאני מבקש מהם לשבוע אחד לשים לב לאירוע אחד נעים שקורה להם כל יום. הרגעים הנעימים הללו הם בדרך כלל מורכבים מאירועים פשוטים וזמינים- מראה יפה בדרך, משחק עם הילד, או אפילו רגע של נתינה.

קורס מיינדפולנס בתל אביב יכול לעניין אתכם? הכנסו!

דרך האמצע מובילה לפעולה מיטיבה

לעתים אנחנו חוששים משחרור ההיצמדות למחשבות, כי אנחנו מאמינים שללא ההיצמדות הזו לא נעשה כלום, ונהפוך לבטטות. אנחנו חוששים שנמצא את עצמנו מנותקים מהעולם. המציאות היא אחרת. דרך האמצע מובילה אותנו לראות את הסבל מקרוב, וכך לטפח מוטיבציה פנימית חזקה להימנע מגרימת סבל, ולהיות אכפתי לאושר של כולם. אנחנו יכולים לראות שכל פעולה שלנו חשובה. כל פעולה שלנו היא כמו זרע שנובט בעולם. פעולה שבאה מאהבה יוצרת אושר. פעולה שבאה משנאה יוצרת סבל.

מעניין לראות את השילוב של הימנעות משנאה ואכפתיות לכל אדם באה לידי ביטוי בפעילות פוליטית.

אריארטנה מכונה גנדהי של סרי-לנקה. הוא אחד מהאנשים הכי מעוררי השראה בעולם, והתאפשר לי לפגוש אותו בביקורו בישראל. בסרי לנקה התחוללה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין מוסלמים, הינדים ובודהיסטים. אריארטנה הקים תנועת שלום של
מאות אלפי אנשים. למרות איומים על חייו, הוא מעולם לא תמך באף אחד מהצדדים הלוחמים. התנועה התחילה כשהיה מנהל בית ספר בכפר. הוא יזם פעילויות קהילתיות שיחברו בין העדות השונות לטובת כולם- בניית בית הספר, ולאחר מכן חפירת בארות וסלילת כבישים. עם הזמן הפעילות שלו התרחבה לכפרים נוספים. בסופו של דבר הוא גייס כשליש מהכפריים במדינה לחפור בארות ולבנות בתי ספר בשיתוף פעולה של אנשי דתות שונות, וכתרגול רוחני. בעקבות הזמנתו, 650 אלף איש הגיעו כדי לשמוע את החזון שלו לעתיד סרי-לנקה. הוא הציע תכנית של 500 שנים. הוא אמר שלקח כ 500 שנים כדי להגיע למצב הנוכחי- מאות שנים של קולוניאליזם, אי-שוויון כלכלי ומאבק דתי. לכן ייתכן שייקחו 500 שנה כדי להגיע למצב אחר. למאה שנים הראשונות הוא הציע: הפסקת אש, בניית כבישים ובתי ספר, תכניות לימוד ופרוייקטים כלכליים- כדי ליצור שוויון, אחדות ושיתוף. ברור שאריארטנה לא יזכה לראות את חזונו מתגשם בעוד 500 שנה, וגם ברור לו שיהיו עוד הרבה אתגרים בדרך, אך זה לא מנע ממנו להניע את התהליך.

אין לנו דרך לדעת איך חיינו ישפיעו על העולם. אולם בהחלט ניתן לטפל בכוונות ליבנו, ולזרוע זרעים יפים בעזרת מעשינו. מעשינו הטובים יישאו פרי, ושיפור העולם יכול לנבוע מעצם חיינו בו.

רוצים למצוא את דרך האמצע בהתמודדות עם הלחץ שלכם?

לחצו כאן והורידו את החבילה החינמית להפחתת לחצים.