בדרך כלל מה שמביא אותנו להתבונן על עצמנו לעומק, מה ששולח אותנו למסע לחיפוש פנימי, מה שמביא אותנו ללמוד מדיטציה ומיינדפולנס זה כאב. כאב שמציק לנו כל כך, שאנחנו חייבים לטפל בו. זה יכול להיות כאב רגשי- עצב, דכדוך או כעס. זה יכול להיות מחשבות ודאגות שמטרידות אותנו שוב ושוב. או כאב ומחלה בגוף, שמוציאים אותנו מדעתנו.
האמת היא שאנחנו הכי רוצים אקמול לבעיות שלנו
הדבר הראשון שאנחנו רוצים זה סוג של אקמול- שהכאב ייעלם מייד ולתמיד. אם אפשר, שזה יקרה כבר אתמול. אז נכון שלפעמים אקמול הוא התרופה הנכונה ברגע הנכון, אבל יש איתו 3 בעיות:
הוא לא מטפל בבעיה עצמה, אלא רק בסימפטום.- הוא מתפוגג, והכאב יכול לחזור
- אם לוקחים אותו לאורך זמן, הוא מפסיק להשפיע, וצריך תרופה חזקה יותר ויותר ויותר…
זה נכון לאקמול, וזה נכון לכל מיני הסחות דעת שאנחנו מתמכרים אליהן כמו פייסבוק, טלויזיה, אלכוהול וסמים…
זה נכון גם לתגובה האוטומטית שלנו לכאבים – להכחיש תחילה, ואז אולי להאשים, להיות מתוסכלים, לחוש כישלון, ואז לרצות להיפטר מהרגשות הללו, ולחזור לדבר נעים יותר.
האם יש דרך אחרת להתמודד עם בעיות?
שיטת המיינדפולנס, ולמעשה מרבית שיטות המודעות, מציעות דרך אחרת-
לפגוש את הבעיות במודעות, ולשנות את היחס שלנו לבעיות, ולהפוך אותן למקור להתעוררות ומשמעות. במקום לסבול מהבעיות שלנו, ולסחוב את המשא הכבד כשור, אנחנו מתייחסים אליהם כהזדמנות להתאמן בסבלנות, איזון וחמלה. הזדמנות לפתח תובנה ואהבה. זהו העיקרון הבסיסי.
ריפוי זה לחיות בשלום עם מה שיש
בשלב ראשון, להכיר בכך שבעיות הן חלק מחיינו. שזה ממש בסדר שיש אותן. להיות ברכות וחמלה עם הקושי והתגובה שלנו אליו. מורה זן מפורסם תיאר את החיים "כשגיאה אחר שגיאה". כשאנחנו לומדים להתבונן לעומק בחיינו, ולראות את הדפוסים שלנו, לפעמים התהליך נראה לאגו שלנו כמו "עלבון אחרי עלבון" כפי שאמר לאמה טרונגפה רינפושה.
יש שני סוגים של קשיים. הסוג הראשון הוא בעיות שצריך לפתור. מצבים שדורשים פעולה מתאימה. הנטייה שלנו בייחוד בעולם המערבי היא להתייחס לכל הקשיים שכאלו. אך הסוג השני, שבו אנחנו מתמקדים בשיחה היום הוא קשיים שנובעים ממאבקינו לשנות את החיים. מהריב שלנו עם מה שיש.
סופר אחד שפגש בתרגול המדיטציה עם מורה טיבטי. לאחר כמה הנחיות ראשוניות החליט כי הוא הולך על הארה. הוא עבר לבקתה בהרים, לקח איתו כמה ספרים ואוכל לחצי שנה. בהתחלה הוא נהנה מהשקט, הטבע והבדידות. לאחר כמה ימים הוא הרגיש שהוא משתגע. מוחו לא הפסיק לפעול- לתכנן, לזכור ולשיר שירים. כעבור כמה ימים אפילו צליל הנחל לידו התחיל להציק לו. הוא כל כך הציק לו שהוא ניגש אל הנחל והתחיל להזיז סלעים כדי לשנות את המנגינה שלו!
לג'ון קבט זין, אבי המיינדפולנס המודרני יש הגדרה מעניינת לריפוי- ריפוי זה לחיות בשלום עם מה שיש – coming to terms with what is.
לספר הראשון שלו, שמתאר בפירוט את הקורס במיינדפולנס, ג'ון קרא full catastrophe living- לחיות עם הקטסטרופה. הוא מספר שהעורכים שלו התנגדו לשם הספר, כי הם חששו שהשם יפגע במכירות שלו. מסתבר שהם טעו בגדול. הספר עב הכרס הזה נמכר במיליוני עותקים. המקור לשם הספר הוא הסרט זורבה היווני. זורבה, גיבור הספר, הוא איש מבוגר שחי את החיים במלואם ועם הרבה שובבות. באחד הקטעים בסרט המספר שואל את זורבה- "זורבה, היו לך אשה, ילדים?" וזורבה עונה בחיוך – "כן, אשה, ילדים – כל הקטסטרופה". הסיבה שזה שם הספר היא כי מדיטציה נכונה היא לא עוד מקום שאפשר לברוח אליו מהצרות שלנו. מדיטציה נכונה כלי שמאפשר לנו להרגיע את הראש הסוער שלנו, ולהסתכל בבהירות במציאות. מתוך הראייה הבהירה הקונפליקטים והמריבות שוכחים, וניתן למצוא פתרונות חדשים. ג'ון התחיל ללמד מיינדפולנס אנשים שסבלו מכאבים קשים, ובתי החולים לא מצאו להם פתרון. הוא לימד אותם שאפשר לחיות בשלום עם הקטסטרופה…
למצוא את הזהב בבעיות
בשלב השני מתאפשר למצוא את הזהב בכל בעיה שכזו. למצוא את הערך והמשמעות בקושי. למצוא כיצד הוא מאפשר לנו לצמוח ולגדול. יש לי תינוק בבית. מתוק וחמוד בן 7 חודשים. אני לומד ממנו הרבה על התמודדות עם אתגרים. הרי היכולת שלו לעשות היא מאד מוגבלת. הדרך בה הוא מתפתח- לומד לנוע ולזחול, היא מהאתגר, מהעניין בדברים. אתגרים נחוצים להתפתחות שלנו.
מאמר פסיכולוגי מרתק שיצא לאחרונה על מיינדפולנס נקרא ממיינדפולנס למשמעות mindfulness to meaning. הוא מנסה להסביר כיצד התרגול המוזר הזה- להתבונן בנשימה ובתודעה שלנו, מביא אנשים לחיות חיים מאושרים יותר, כפי שמחקרים פסיכולוגיים רבים מראים. הטענה המרכזית שלו, שמיינדפולנס מאפשר לנו ליצור מרחק פסיכולוגי מקושי. באמצעות המרחק אנחנו יכולים לשים לב לעוד פרטים, לראות את המצב מזווית נוספת. ואז אנחנו יכולים לתת פרשנות אחרת, מועילה יותר לסיטואציה. פרשנות שרואה בה אתגר ומקור לצמיחה למשל. היכולת הזו לבצע פרשנות חיובית למצב היא כלי מרכזי להתמודדות בריאה עם לחצים.
דון חואן כתב על זה: "לוחם אינו יכול להתלונן או להתחרט על דבר. חייו הם אתגר בלתי פוסק, ואתגרים אינם טובים או רעים. אתגרים הם פשוט אתגרים. ההבדל היסודי בין אדם רגיל ללוחם הוא שלוחם רואה בכל דבר אתגר, ואילו אדם רגיל רואה בכל דבר ברכה או קללה."
משל מסורתי שואל- מה הייתם עושים אם היה עץ רעיל בגינה שלכם?
חלק מהאנשים מזהים מייד שהעץ הוא מסוכן. הם חוששים שילדים יאכלו מהפרי שלו. לכן הם מיד אומרים: "בואו נכרות את העץ לפני שייגרם נזק. לפני שמישהו יאכל מהפירות הרעילים שלו". כך הרבה פעמים אנחנו מתייחסים לבעיות ולקשיים שלנו. אנחנו רוצים לפתור אותם אחת ולתמיד. רוצים שהם ייעלמו. בגישה זו אנחנו דוחים את עצם קיומם של קשיים בחיינו.
אחרים, ניגשים לעץ עם חמלה והבנה לכל מה שקיים. הם הבינו שהיפתחות לחיים דורשת חמלה עמוקה, והעץ הוא בצורה כל שהיא חלק מאיתנו. הם אומרים: "לא נכרות את העץ. בואו נמצא בליבנו חמלה גם כלפיו." בעדינות וחביבות הם בונים גדר סביב העץ, כדי שאיש לא יורעל והעץ לא ייכרת. יש פה שינוי עמוק במערכת היחסים עם קשיים- מביקורת ופחד להבנה וחמלה.
ויש אנשים, שרואים את העץ ואומרים: "הא, עץ רעיל. נפלא! בדיוק מה שחיפשתי!" הם קוטפים את פירות העץ הרעילים, בודקים את תכונותיהם, מערבבים אותם עם חומרים אחרים, ומשתמשים בהם כתרופה נהדרת. באמצעות כבוד והבנה אנשים כאלו רואים דרך מיוחדת, ומוצאים ערך חיובי גם בתנאים הקשים ביותר.
הרהור בבעיות שלנו
שבו בשקט ועם דף מולכם.
לכמה רגעים הניחו לעולם, והתרכזו בנשימה.
עתה חשבו על קושי בחייכם.
התחילו לכתוב בדף את כל התשובות שעולות מתוככם לשאלות הבאות:
- איך טיפלתי בקושי הזה עד עכשיו?
- איך סבלתי מהתגובה שלי אליו?
- מה מבקשת ממני הבעיה הזו לשחרר?
- מה מהכאב הוא בלתי נמנע, ועלי ללמוד לקבלו?
- איזה שיעור חשוב זה יכול ללמד אותי?
- מהו הזהב, דבר הערך, החבוי במצב הזה?
רוצים ללמוד את שיטת המיינדפולנס לעומק?
לחצו כאן והצטרפו לקורס במיינדפולנס להפחתת מתחים.