מיינדפולנס שומר על הבריאות

מה משתנה ומה לא משתנה בבריאות שלנו (כאב ומחלות) כתוצאה ממיינדפולנס

ג’ון קבט זין התחיל ללמד את הקורס במיינדפולנס בשנת 1979 בבית החולים של אוניברסיטת מסג’וסטס. הוא פנה לרופאים והזמין אותם להפנות אליו חולים שסבלו ממצבים כרוניים כמו כאב, סכרת ומחלות לב, ושהרפואה כבר לא כל כך יכולה לעזור להם. ג’ון מעולם לא הבטיח לרפא אותם מהמחלה. המטרה שלו היתה לשפר את איכות החיים של החולים. בצורה די מפתיעה, הרופאים תמכו ביוזמה, ושלחו אליו את המטופלים שלהם. לאט לאט התפשטה השמועה על התכנית להפחתת מתחים שעזרה לכל כך הרבה אנשים. מאז למאמר המלא>>

מה שאנחנו לא יודעים על דאגה ומתח, ואיך לפתח מח נטול דאגה בעזרת מיינדפולנס

בעידן המודרני שבו אנחנו חיים, כולנו חווים עומס של משימות ואיתן עומס של דאגות. דאגות ביחס לכסף שיש או אין לנו, דאגות לבריאות של הילדים, בני הזוג וההורים שלנו. מערכות יחסים שמאתגרות ומדאיגות אותנו. לכל אחד מאיתנו יש נושא שגורם לו לדאגה. לדאגות האלו אנחנו מגיבים עם תגובת הסטרס שלנו. בטבע תגובת הסטרס היא תגובה טבעית לאיום פיזי מיידי. כשזברה רואה אריה האינפורמציה הזו מגיעה לאזור במח שנקרא האמיגדלה. האמיגדלה היא כמו רדאר לסכנה ופעמון אזעקה. האמיגדלה מקבלת קלט ישיר למאמר המלא>>
מיינדפולנס- דאגה מזינה

דרך המיינדפולנס להתמיר דאגה מזיקה לדאגה מזינה

הדאגה המזיקה הרבה אנשים מגיעים לקורס המיינדפולנס בגלל הדאגות שלהם. הם מוצאים את עצמם חוזרים ושוב ושוב על מחשבות דואגות לגבי עצמם ולגבי האנשים היקרים להם- מה יהיה? איך נסתדר? הבן שלי לא מסתדר בבית ספר. הוא יכעס עלי לתמיד? מה יקרה אם אני אהיה חולה? הדאגות הללו רק מזיקות לנו. אלו מחשבות שאנחנו חוזרים עליהן שוב ושוב כמו תקליט שרוט. הן לא מציעות פתרונות, אלא רק חוזרות שוב ושוב על החששות שלנו מהעתיד. למעשה המחשבות הללו מונעות מאיתנו להגיע למאמר המלא>>

חוקרת מהארוורד: מיינדפולנס ומדיטציה משנים את המח שלך

דר’ שרה לזר, חוקרת מח מאוניברסיטת הארוורד היוקרתית בארצות הברית, ומבית החולים של מסצ’וסטס היא אחת הראשונות שבדקה את הטענות על התועלת המרובה בתרגול מיינדפולנס ומדיטציה דרך סריקות מוחיות. היא גילתה שמדיטציה משנה את המח באופן פיזי. הסיפור האישי של שרה שהביא אותה לחקור מדיטציה היא התחילה את המחקר הזה מנסיון אישי. היא רצתה לטפל בפציעות שהיו לה לקראת ריצת מרתון, ולכן הלכה לשעור יוגה. המורה שם הסבירה כיצד היוגה משפרת גם את הבהירות והחמלה. הטענות הללו עצבנו אותה והיא למאמר המלא>>
מיינדפולנס- למצוא את הזהב בבעיות שלנו

למצוא את הזהב בבעיות שלנו

לכולנו יש בעיות. השאלה היא- איך אנחנו מתייחסים אליהן? האם אנחנו מחפשים להן אקמול? האם הן גורמות לנו לעצבנות ומתח? ואולי אנחנו מתייחסים אליהן כחלק מהחיים, כאתגר שיש לפתור ואפילו מוצאים כיצד אנחנו יכולים לצמוח מהן. שיטת המיינדפולנס עוזרת לנו לשנות את היחס לבעיות שלנו. למאמר המלא>>

מיינדפולנס: להפסיק את המלחמה ולהשכין שלום בתוכי

בחור צעיר הגיע למנזר לאחר תקופת נערות לא פשוטה. אמו התעללה בו, וכתוצאה מכך פיתח מרדנות. הוא מרד בבית ספר ואפילו בחברתו שלדעתו ניסתה לשלוט בו. הוא נסע למזרח כדי למצוא חופש. הייתה לו התנסות טובה במדיטציה, וכתוצאה ממנה נכנס לתקופת תרגול מיינדפולנס במנזר. הוא החליט לתרגל בקפדנות, כדי להיות בהיר ושלו. במנזר הוא נדרש לבצע מגוון מטלות יומיות. לדעתו הן לא השאירו לו מספיק זמן למדוט ברצף. הוא התחיל להתלונן גם על קולות המבקרים, רעש של מכוניות, ועל כך למאמר המלא>>
מיינדפולנס - להזין את הנשמה

מיינדפולנס: מה שגוי במשפט הבא?

מה שגוי במשפט הבא – “אני הולך לים וזה כמו אקמול בשבילי ללחצים” הייתי עם חברים בחוף הים. התפתחה שיחה מרתקת על מיינדפולנס והתמודדות עם לחצים בחיים. אחד מהחברים אמר “אני הולך לים וזה כמו אקמול בשבילי ללחצים”. המשפט הזה משקף חוסר הבנה שנפוץ אצל כולנו. אם נתבונן בחיינו, נראה שאנחנו עסוקים בפרויקטים – לפעמים זה שיפוץ בבית, לפעמים זה עומס בעבודה. כשאנחנו שקועים בפרויקט כזה אנחנו שמים בצד את כל הדברים שאנחנו נהנים מהם. מבטיחים לעצמנו שרק זה יגמר, ונחזור למאמר המלא>>

מיינדפולנס: למה ללמוד מיינדפולנס? התשובה המדעית

כמות המחקר המדעי שמוכיחה מעבר לכל ספק את התועלת במיינדפולנס היא פשוט מדהימה. למעשה התחום כל כך חם אצל פסיכולוגים וחוקרי מח, שגם ברגע זה נעשים עוד כמה מאות מחקרים (תראו בעצמכם בגרף). ריכזתי עבורכם את התועלות המרכזיות שהוכחו במחקרים והמשמעות שלהן לחיים שלנו, וגם עדויות שמראות איך זה בא לידי ביטוי בחיים שלנו, כל זה יענה של שאלתכם: למה ללמוד מיינדפולנס?  הפחתה ברמת הלחץ מחקרים רבים מראים שאנשים שעברו את הקורס “מיינדפולנס להפחתת לחצים” (MBSR) מפחיתים משמעותית את רמת למאמר המלא>>

לחץ: 9 סיבות טובות להפחית את הלחץ

ישבתי השבוע לצהרים עם חברה, והיא ישר התלוננה על רמת הלחץ שהיא נמצאת בהן עם כל המשימות שיש לה בעבודה. “אני כמעט על סף שחיקה” היא אמרה. לחץ (סטרס) היא תופעה מאד נפוצה, אך ממש לא בריאה עבורנו. הלחץ הקבוע והמתמשך שאנחנו חווים מעבודה מאומצת, מטיפול בילדים, ומדאגות רבות פוגעים בבריאות הפיסית והנפשית שלנו. מה קורה בלחץ? לחץ הוא תגובה טבעית של הגוף לאיום. הוא נועד כדי להגן עלינו מסכנה מיידית כמו אריה טורף. הגוף מגיב לאיום בתגובת הילחם או ברח. כל למאמר המלא>>