כשאני מדבר, מה הכוונה שלי?
כדי להתבונן יותר מקרוב על התקשורת שלנו כדאי להתחיל בתשומת לב לכוונה שלנו- מה אנחנו בעצם רוצים כשאנחנו מדברים או מקשיבים. אם נהיה כנים, אז כשאנחנו מדברים, רוב הזמן אנחנו רוצים שפשוט יעשו מה שאנחנו רוצים! אנחנו רוצים לשלוט. דוגמאות כמובן לא חסרות, למשל כשאנחנו רוצים שהילד יעשה שעורי בית, או שבן או בת הזוג יעשו משהו בבית.
וכשמישהו רוצה מאיתנו משהו, מה אנחנו רוצים? הרבה פעמים אנחנו רוצים שיעזבו אותנו בשקט, ושייתנו לנו לעשות מה שאנחנו רוצים! כשאנחנו רואים את הפער בין שני הצדדים, כבר אפשר לראות את הקושי שכוונה של שליטה מייצרת בתקשורת. מדוע עם כוונה כזו כל כך הרבה פעמים אנחנו מגיעים לקונפליקט.
כשאנחנו הבוט...
בשיחה, גם יש לנו המון תגובות אוטומטיות. אחד המקומות הכי אקטואליים שהכי קל לראות את זה בהם הוא שיח על פוליטיקה- מישהו אומר משהו ששונה מהדעה שלנו. באותו רגע אנחנו מפסיקים להקשיב לו באמת, ועסוקים רק בלחשוב על מה שנגיד לו, שישכנע אותו אחרת. פעמים רבות אנחנו מתעצבנים- איך הוא לא מבין? לפעמים אינטונציה מסוימת, או מילה, הם טריגרים שגורמים לנו לפרש את מה שנאמר ממש אחרת. לפני כמה חודשים למדתי הנחיית קבוצות בחברה רב תרבותית. בקבוצה איתי היו ערביות ישראליות וגם אשה אחת שגרה בהתנחלות. כשאחת מהן דיברה על זכות השיבה יכולתי לראות איך מאד מהר עולה הפרשנות שלי- זכות השיבה משמעותה סוף מדינת ישראל כמדינה יהודית. האוטומט הוא לרצות לדבר ולהסביר לה למה זה בלתי אפשרי ולא סביר. כשהשכלתי לעצור, ולהקשיב לה, יכולתי לשמוע את הצד שלה- מבחינתה נעשה עוול נורא בגירוש של פלסטינים, וזכות השיבה היא הכרחית כדי שיהיה צדק. דרך אגב, אני עדיין חושב באופן אישי שישראל לא יכולה להרשות לעצמה את זכות השיבה, אך יחד עם זאת אני מסוגל להבין גם את מה שהיא חושבת ומרגישה. כשאנחנו מגיבים אוטומטית מתוך הפרשנויות שלנו, ומתוך הכוונה שהאחרים יחשבו ויתנהגו כמו שאנחנו רוצים אנחנו מייצרים ריחוק, ובדרך כלל גם לא מצליחים להניע אחרים לפעולה.
רוצה לראות את הנוסחה להרגעת מתח ולחץ שלילי?
הירשם עכשיו כדי לקבל למייל שלך מדיטציה מודרכת ו- 7 עקרונות לרגיעה שיעזרו לך לשלוט ברגשות השליליים שלא מפסיקים להציף את המחשבות שלך.
ההצעה של הבודהה - דיבור נכון
בהקשר הזה מעניין ללמוד את ההנחיות של הבודהה לדיבור נכון. בודהה, שחי לפני 2500 שנים, הכיר כבר אז בכך שדיבור יכול לגרום להרבה סבל, אבל גם יכול להיטיב. כששאלו אותו מתי הוא מדבר הוא ענה שאם הוא רוצה להגיד משהו, אבל הוא לא עובדתי, או לא אמיתי או לא מועיל- הוא לא יגיד אותו. גם אם משהו הוא עובדתי, אמיתי ומועיל- חשוב להגיד אותו בזמן הנכון. הוא גם מעודד להגיד דברים נעימים ומעוררי חיבה, אבל רק אם הם עובדתיים, אמיתיים ומועילים, וגם זה- בזמן הנכון.
זה לא קל לנו, כי מרוב שאנחנו רוצים דברים, פעמים רבות אנחנו מעגלים פינות, ואומרים דברים שהם לא לגמרי אמת. אבל כשאנחנו משקרים, אנחנו גם שותלים בתוכנו את הלחץ שמא יתפסו אותנו… לפעמים הדחף שלנו לדבר הוא כל כך חזק, שאנחנו לא שואלים את עצמנו- האם זה מועיל? האם זה הזמן הנכון? ואז אנחנו יכולים למצוא את עצמנו פוגעים במישהו בלי כוונה. שאלה נוספת היא- עד כמה אנחנו דואגים להגיד מילים שיעוררו תחושות נעימות וחיבה? עד כמה אנחנו מפרגנים? אומרים תודה?
בודהה מציע לנו לפני שאנחנו מדברים לעצור, לנשום ולשאול את עצמנו-
האם מה שאני רוצה להגיד עובדתי? אמיתי? מועיל? מעורר חיבה ותחושות נעימות?
עצם השאלות הללו מובילות לדיבור שהוא יותר מאוזן, ופחות גורם למתח- אצלנו ואצל אחרים.
תקשורת מקרבת
דיברנו קודם על הכוונה של שליטה שמובילה להרבה מהסטרס בתקשורת. אז עולה השאלה מהי כוונה שתעזור לנו כאן? המפתח טמון בשורש של המילה תקשורת עצמה- קשר. כשהכוונה שלנו היא קשר וקירבה, זה יוביל אותנו לדבר בצורה נעימה יותר, וגם להקשיב לעומק. אחת השיטות שיכולות לעזור לנו בכך נקראת תקשורת מקרבת. זו אחת השיטות שלימדתי החודש בקורס המיינדפולנס השנתי והמעמיק כשלמדנו על תקשורת. תקשורת מקרבת מזמינה אותנו לדבר ולהקשיב ב 4 שלבים:
- לתאר את המציאות בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר– מה ראיתי? מה שמעתי? לתאר את העובדות כמו שהן נתפסות על ידי מצלמה.
- לשתף ברגשות שלנו– מה אנחנו מרגישים כשזו המציאות. השיתוף ברגשות יוצר חיבור ואמפתיה.
- לשתף בצורך שלנו-למה זה חשוב לנו? מהו הצורך שלנו שעומד מאחורי הדברים.
- לבקש בקשה-לתת למישהו אחר הזדמנות לבטא את החמלה והאהבה שלו אלינו, ולתרום לאושר שלנו, דרך בקשה ברורה, ספציפית וברת ביצוע. ייתכן שהבקשה תהיה הזמנה לחשוב על פתרון לסיטואציה יחד. חשוב לשים לב שזו בקשה ולא הוראה. ייתכן שיצטרפו אליה וייתכן שלא…
הנה דוגמא- בני, הבוקר כשסיימת לאכול והצלחת נשארה על השולחן הרגשתי תסכול. יש לי צורך בשותפות של כל המשפחה בשמירה על הסדר והנקיון בבית. יש לך רעיון איך נוכל לשתף פעולה בכך יותר?
כשאנחנו מתקשרים בדרך כזו אנחנו מעוררים יותר אמפטיה והקשבה, ונמנעים מתוקפנות שפעמים רבות כל כך נמצאת בתקשורת שלנו. יחד עם זאת חשוב לי להגיד שלרובנו זה לא קל לדבר ככה, כי זה שונה מאד מהדרך הרגילה שלנו. כלי מיינדפולנס עוצמתי שיכול לעזור לנו ליישם את השיטה הזו הוא לעצור, לנשום ולהתחבר. לפני שאנחנו מדברים לעצור ולקחת נשימה אחת מודעת. ואז להתחבר במבט ובתשומת לב לאדם שאיתו אנחנו מדברים. לפי מחקרים מהשנים האחרונות, יש רגעים בתקשורת שבהם אפילו המוחות שלנו נמצאים בסינכרוניות כשאנחנו באמת מחוברים.
תקשורת שמפחיתה מתח
כך שתקשורת יכולה להיות גורם מרכזי למתח וסטרס. אך יחד עם זאת, כשאנחנו משתפים את הקרובים לנו בצורה הזאת, תקשורת יכולה גם להיות כלי נהדר כדי להפחית את הסטרס. למעשה בהרצאה של חוקרת הסטרס דר' דניאלה קאופר מברקלי ששמעתי לאחרונה היא אומר שמחקרים על סטרס מראים שיש 2 כלים עוצמתיים להפחית אותו- הראשון הוא מיינדפולנס, השני הוא תקשורת חברתית תומכת. זו אחת הסיבות שאני כל כך אוהב להנחות מיינדפולנס בקבוצה- הקבוצה מספקת את המסגרת החברתית התומכת לשתף בחוויות המאתגרות שלנו, ודרך זה להרפות מהסטרס. כשאנחנו לומדים לשתף בקבוצה, אנחנו לאט לאט יכולים להביא את זה גם לעוד מעגלים בחיים. תקשורת קשובה כזו גם מביאה לסנכרון בין המוח של המדבר למקשיב כפי שכתבתי במאמר כששני מוחות מתחברים.
תרגיל מיינדפולנס מעולה לשיפור התקשורת
- מיצאו בן זוג לדבר איתו.
- חישבו על ארוע מלחיץ שעברתם בימים האחרונים.
- תארו את הארוע בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר. כפי שמצלמה ראתה אותו.
- שתפו במה שהרגשתם- עייפות, בלבול, פחד, רוגז, עצב ואולי היו גם רגשות אחרים כמו שמחה, שלווה, אהבה או רוח טובה.
- שתפו בצורך שהיה לכם בארוע, למשל בטחון, חיות, התפתחות, שלמות, קבלה, אחווה, או הגשמה.
- איזו בקשה בעצם הייתה לכם אז? איזו בקשה יש לכם עכשיו מבן שיחם?
- בסיום כל חלק של שיתוף בן הזוג מהדהד את מה שהוא שומע. חוזר על מה שנאמר ללא פרשנות.
לחץ כאן לפרטים על קורס מיינדפולנס שנתי.
איך ההרגשה לדבר כך?
שימו לב לשינויים בתחושות בגוף ולרגשות.
מוזמנים לכתוב בתגובות.
2 Responses
תודה על המאמר.
תכלס, לא מצליחה למצוא הרבה כלים לשיפור דרכו.
שלא לדבר על כך, שנדרש רצון של שניים על מנת לייצר תקשורת מכילה ומבינה
הי אורנה
גם כשהשני לא מכוון לתקשורת מיטיבה, הכוונה שלנו, והדרך שבה נתקשר יכולה להשפיע עליו מאד.
ראיתי את זה שוב ושוב בחיי, עם מתאמנים ומשתתפים בסדנאות.
מי שאני, מה שאני מרגיש וחושב, משפיע על התגובות שלי ומשפיע על השני.
זה לא קל. דורש שינוי של הרגלים ולפעמים גם אומץ
אבל זה שווה!
נסי להתבטא דרך השלבים של תקשורת מקרבת.
ניר