ג'ורג' שאלר היה חוקר קופי האדם, שגילה עליהם הרבה יותר ממה שגילו כל קודמיו. הוא מפורסם בזכות הסרט "גורילות בערפל" שעשו על דיאן פוסי תלמידתו.
אבל איך הוא עשה את זה? איך הצליח ג'ורג לגלות יותר מכל החוקרים לפניו?
כששאלו אותו את השאלה הזו הוא ענה: "לא לקחתי איתי רובה".
קודמיו שניסו ללמוד על חיי הקופים יצאו מנקודת הנחה שהם מסוכנים. הם שמרו על מרווחי ביטחון ולקחו איתם רובה. הקופים הרגישו את זה ולא אפשרו להם להתקרב.
ג'ורג' ואחריו דיאן פעלו אחרת.
נקודת המוצא שלהם הייתה כבוד כלפי הקופים, והם הביעו את הכבוד בכל מפגש איתם. הם נעו לאט וכך התחברו לקצב של הקופים. הייתה להם סבלנות רבה. עם הזמן הקופים הרגישו את טוב הלב שלהם ואפשרו להם להתקרב ולחיות ביניהם. כך, כשהם ישבו בדממה לאורך שעות רבות בין הקופים התגלו להם לאט לאט מערכות היחסים שלהם.
החכם האפרו אמריקאי ג'ורג' קורבר אמר: "כל דבר יגלה לכם את סודו אם תאהבו אותו מספיק".
מיינדפולנס הוא להפנות תשומת לב מכבדת כזו אל התודעה שלנו ואל הקשיים שלנו.
ההגדרה של מיינדפולנס היא:
לשים לב באופן מסוים: מתוך כוונה, בזמן הווה ובאופן לא שיפוטי.
זה מהפכני ביחס לאיך שאנחנו חיים רוב הזמן-
- אנחנו כל כך עסוקים שאין לנו רגע כדי לשים לב.
- כל דבר קטן מסיח את דעתנו, במיוחד היום עם כל ההתראות מהטלפונים.
- אנחנו עסוקים הרבה בתכנונים, מחשבות, ציפיות, חרדות, וכעסים ששייכים לעבר ולעתיד.
- במקום לקבל את מה שיש, אנחנו שופטים כל דבר- אני אוהב את זה או לא. ועסוקים בלנסות להשיג כל מיני דברים. אפילו לפעמים אנחנו מנסים להשיג שקט, במקום לתת מקום לשקט שכבר ישנו.
"אנחנו שמים לב בכבוד ובעניין, לא כדי לשנות דבר, אלא כדי להבין מה אמיתי.
כשהלב רואה מה נכון, הוא משתחרר."
יש 4 עקרונות להתמרה באמצעות מיינדפולנס (קשב):
- זיהוי
- קבלה
- חקירה
- אי הזדהות
1. זיהוי- מה קורה עכשיו באמת?
אומרים שלדעת מה הבעיה זה 50% מהפתרון שלה.
אבל פעמים רבות אנחנו עסוקים בלהכחיש שבכלל יש בעיה.
אתם מכירים את האמא שצועקת לבנה: "אני בכלל לא כועסת!".
הכחשה היא כח מאד חזק בחיינו. אנחנו פוחדים להודות בלחץ שיש בחיינו ובמחירים שאנחנו משלמים עליו. אנחנו מתכחשים לכעס, לכאב, לשאפתנות וגם לערכים ולעוצמות שלנו.
במהלך מדיטציה יש לנו הזדמנות להבחין במה שיש בפנים- בדאגות, בפנטזיות וגם ובשקט.
אני מזמין אתכם להתבונן במה שעולה במדיטציה בסקרנות ובכבוד. כמו דיאן פוסי, תנו קידה לכל אחת מהמחשבות והתחושות שעלתה.
אחת התלמידות בקורס במיינדפולנס כתבה לי- "אני שמה לב הרבה יותר למתח שישנו ואז מרפה ממנו". כי אחרת המתח הזה מצטבר ומצטבר. אנחנו מקבלים בסוף את החשבון בדמות כאבים ומחלות.
2. קבלה
בדרך כלל כשיש חוויה לא נעימה התגובה הראשונה שלנו היא "אני לא רוצה את זה, הלוואי שזה לא יהיה".
באופן פרדוקסלי ההתנגדות הזו יכולה אפילו למנוע מפתרון להופיע. כי כל המחשבות שלנו ממוקדות בזה שאנחנו לא רוצים משהו, ולא בדרכים להתמודד איתו.
זורבה היווני אמר: "צרות, החיים מלאים צרות. רק המוות נחמד. בשביל לחיות, אתה חייב להפשיל שרוולים ולחבק את הצרות".
אנחנו מתחילים לחבק את הצרות כשאנחנו מכירים בזה שהמצב הוא ככה עכשיו. ושימו לב. כי אחד מהמחסומים שלנו לקבל זו המחשבה שאם המצב ככה עכשיו הוא ימשיך להיות ככה. הקבלה היא לכך שזו המציאות כרגע.
למשל מה הייתם עושים אם הייתם חוזרים לאוטו שלכם ומגלים שחסמו לכם את היציאה מהחניה?
באוטומט רובנו היינו מתעצבנים וכועסים. קבלה ממש לא הייתה שם.
אחד המשתתפים בקורס מיינדפולנס שהנחיתי סיפר שזה קרה לו. הוא לקח נשימה עמוקה וקיבל את זה שעכשיו זה כך.
באותו רגע הוא התחיל להסתכל על האוטו. הוא מצא מדבקה של מוסך. התקשר אליהם ודרכם השיג את מספר הטלפון של הנהגת.
3. חקירה
העמקה בקשב שלנו מובילה לחקירה. הרבה פעמים אנחנו תקועים כי לא הבטנו מספיק עמוק לתוכנו.
שיטת המיינדפולנס מציעה 4 אזורים לחקירה: גוף, רגשות, מחשבות ותהליך.
גוף
בקורס מיינדפולנס אני מרבה לשאול את המשתתפים על תחושות הגוף שלהם. האמת שזה די מעצבן אותם, כי אנחנו לא רגילים להפנות תשומת לב כזו לגוף. בחיים המודרניים אנחנו חיים מהצוואר למעלה. לאחד התלמידים שלי הייתה תגלית משמעותית בקורס דווקא כשהוא חווה שרגע נעים עם הנכד שלו בא לידי ביטוי בנינוחות בגוף.
רגשות
השלב הבא הוא לשאול על הרגשות שיש לנו. גם לשאול את עצמי "מה אני מרגיש עכשיו?" זה משהו שאנחנו לא רגילים, וזה אחד התרגילים בקורס במיינדפולנס. אנחנו בודקים האם הרגש הוא נעים, לא נעים או ניטראלי. בודקים איזה עוד רגשות יש, והיכן הם בגוף. כשאנחנו חווים את הרגש עם מודעות אחיזתו בנו חלשה יותר. לחצו כאן כדי לקרוא עוד על התמודדות עם רגשות קשים בשיטת המיינדפולנס.
מחשבות
כעת אנחנו עוברים לחקירת המחשבות שלנו. אנחנו מודעים לסיפורים, לתמונות ולדעות שיש לנו. אנחנו נוטים להאמין להם וכך לתת להם לשלוט בנו. כשאנחנו מתבוננים בהם עם מודעות אנחנו יכולים לראות אותם כדפוסים שלנו, כדעות חד צדדיות. כך אנחנו יכולים לשחרר אותם.
התהליך (דהרמה)
האזור האחרון לחקור הוא התהליך. המילה בסנסקריט היא דהרמה. אנחנו מתבוננים בדפוסים של החוויה. שמים לב לגורמים ולסיבות. שמים לב לטריגרים, וכיצד אנחנו מגיבים אליהם. שמים לב למקורות הסבל והאושר. שמים לב להשתנות.
4. אי הזדהות
אי הזדהות היא העקרון הרביעי, והיא גם שזורה בכל אחד מהעקרונות הקודמים.
בדרך כלל, אנחנו מתייחסים לחוויות חיינו כ"אני" או "שלי". אנחנו מחזיקים בכל בעיה כחלק מהזהות שלנו. היא ממלאת את כל הוויתנו.
מאחורי כל השלבים הקודמים מונחת ההנחה שאנחנו יותר גדולים מזה. יותר גדולים מהמחשבות, התחושות והרגשות שלנו. אלו רק הרגלים שלנו והם ברי שינוי. מעבר להם יש לנו מודעות רחבה.
השאלות שעוזרת לי להשתחרר כשאני מוצא את עצמי כעוס או מתוח היא: "מי זה האני שמחזיק כאן?",
"במה אני מחזיק כל כך חזק?" או "האם זה באמת מי שאני?" בדרך כלל אחרי השאלות הללו אני פורץ בצחוק.
השאלות האלו מכוונות אותנו לראות ישירות את ארעיות הזהות שלנו.
מעבר לזהות הזו יש מודעות רחבה. השהיה בה מאפשרת לחיות באופן קל ומלא יותר בחיים.
לא תמיד קל לעבור עם עצמנו את 4 השלבים הללו. הנחיה מקצועית הופכת את החקירה לפוריה ומועילה הרבה יותר. לכן אני מזמין אתכם להצטרף לקורס במיינדפולנס הקרוב. בזמן השיתופים במפגשים ניצור שינויים במה שמכביד עליכם באמצעות 4 השלבים הללו.
לחצו כאן לפרטים על קורס מיינדפולנס הקרוב ומלאו את פרטיכם.
המאמר בהשראת הספר "הלב הנבון" מאת ג'ק קורנפילד ומתוך בוקר של שקט