דף הבית » mindfulness » איך להפסיק לסבול- הפסיכולוגיה הבודהיסטית של החופש מסבל

איך להפסיק לסבול- הפסיכולוגיה הבודהיסטית של החופש מסבל

לפעמים נדמה לנו שסבל הוא נחלת האדם המודרני. באופן פרדוקסלי, למרות שתנאי החיים נהיו נוחים יותר, נראה שהסבל הנפשי במגמת עלייה. יחד עם זאת חווית הסבל האנושית הייתה קיימת הרבה קודם. הבודהה חי לפני 2500 שנים. כל מה שהוא לימד היה על הסבל, ועל הדרך להיות חופשי מסבל.
הלימוד המרכזי של בודהה על הסבל נקרא “ארבע האמיתות הנאצלות”. קראתי פרוש מעניין שקרא להן “ארבע האמיתות המאצילות”- כי הן מאצילות על מי שקורא ומבין אותן את היכולת להשתחרר. האמיתות הללו הן אמיתות על טבע החוויה והתודעה האנושית. בודהה זיהה אותן מתוך החקירה המדיטטיבית שלו. היום מדעני מח מגלים שוב ושוב שהן תאור מדוייק להתהליכים ואזורים במח.

האמת הנאצלת הראשונה: הכרה בסבל

הפתרון לכל בעיה טמון בזיהוי מדוייק שלה. לכן האמת הראשונה היא הכרה בכך שבחוויה האנושית יש סבל. במילותיו של הבודהה עצמו:
“זוהי האמת הנאצלה של הסבל: לידה היא סבל, הזדקנות היא סבל, חולי הוא סבל, מוות הוא סבל; עצב, מרירות, כאב, מצוקה ויאוש הם סבל. מגע עם משהו לא נעים הוא סבל, פרידה מהאהוב היא סבל, כל משאלה שלא התגשמה היא סבל – בקיצור כל חמשת המצרפים הם סבל.”
(דהמצ’קוופאטוה סוטה , סמיוטה ניקאיה 5.421)

ארבע האמיתות הנאצלות

במקומות אחרים בודהה העמיק במהות הסבל והסביר שיש 3 מאפיינים קשורים למציאות האנושית:
סבל, השתנות, והעדר אני מתמשך וקבוע.
המציאות נמצאת בשינוי מתמיד כל חלקיק שנייה-
המציאות הפיזיקלית: למשל האלקטרונים שנעים באטומים,
המציאות הנוירו-פיזיולוגית: למשל במח שלנו בכל חלקיק שנייה מיליוני נוירונים יורים, ומתחווטים מחדש.
המציאות הפסיכולוגית: מחשבות, רגשות ותחושות באים והולכים. מי שתרגל מדיטציה אפילו פעם אחת חווה את זה: יש המון מחשבות. רגע חושבים על מה שיש לנו לעשות מחר, רגע חושבים על החדשות, ורגע אחר דואגים למישהו שיקר לנו.
וזה לא רק מחשבות-
כשאנחנו בתוך כאב אנחנו בטוחים שהוא יישאר לתמיד וכך מגבירים את הסבל.
כשאנחנו מאושרים אנחנו חוששים מהרגע שהאושר ייגמר- וכך שוב מגבירים את הסבל.
אנחנו מחפשים משהו קבוע ומתמשך שלעולם לא יימצא.

טיפ ליישום– כשאתם מרגישים קושי או כאב הזכירו לעצמכם- זה זמני, זה יעבור.

מאחר שהכל משתנה, והכל גם מותנה, כלומר תלוי בהרבה גורמים אחרים,
אז גם הכל חסר אני מתמשך וקבוע.
כלומר החוויה הכי חזקה שלי- שאני אני, ושאני אותו אני שהייתי כשהייתי ילד, היא אשליה.
האבחנה של בודהה הוא שמה שאני קורא לו אני הוא לא יציב וקבוע. הוא תהליך שמשתנה כל הזמן.
מאחר שהתהליך הזה קורה מאד מהר, נדמה לנו שיש לנו אני.
הרי, איך יכול להיות שהאני קבוע, ואני זה אותו ילד שחי לפני 40 שנים?
כמעט כל התאים בגופי התחלפו מאז.
יש המוני התנהגויות שנהגתי לעשות, ואני כבר לא עושה, ואחרות שלא היו והיום אני עושה.
אז מה נשאר קבוע?
האבחנה של בודהה שהאני הוא אשליה היא גאונית. בעיני הוא דומה לאיינשטיין שהפך את כל הפיזיקה כשהוכיח שהזמן והמרחב הם יחסיים, ורק מהירות האור היא קבועה.

טיפ ליישום– כשאתם כועסים או עצובים, במקום לחשוב- אני כועס, חישבו- יש כעס. ההבדל הקטן הזה יאפשר לכם לקחת קצת מרחק מהרגש, ולהתבונן בו.

כדי להבין יותר- מי זה האני הזה? ממה מורכבת החוויה האנושית?
הבודהה מצביע על חמשת המצרפים.
אלו 5 סוגים של חוויות אנושיות, שיחד ממפים את כל החוויה האנושית:
תחושות הגוף, הרגשות, המשגה, דפוסים, והכרה.

חמשת המצרפים:

  1. תחושות הגוף – כל רגע מגיע אלינו קלט מהחושים- ראיה, שמיעה, טעם, מגע, ולא פחות חשוב התחושה הפנימית שלה הגוף. כשאנחנו מודעים לתחושות הגוף אנחנו יכולים לשים לב כיצד הן משתנות כל הזמן. אחד הכלים העוצמתיים להפחתת כאב היא להפנות אליו תשומת לב ישירה. לשים לב לדקויות ולהשתנות תחושות הכאב. הכאב גורם לסבל כשאנחנו מתייחסים אליו ככאב, ומוצפים במחשבות על כמה אנחנו מסכנים.
  2. הרגשות- נעים, לא נעים, נייטראלי.
    לכל מה שקורה- בתוכנו ובחוץ, אנחנו מייד מגיבים-
    זה נעים? אז אנחנו נמשכים לזה, מנסים להאחז ורוצים מזה עוד.
    זה לא נעים? אז אנחנו מתנגדים לזה, נאבקים בזה.
    זה נייטראלי? בדרך כלל נתעלם מזה.
    ההרגשה הראשונית של נעים, לא נעים ונייטראלי היא כמעט אוטומטית, והיא לא הבעיה. תכף נראה שהסבל נמצא בתגובה להרגשה הזו.
    כדאי לשים לב שגם ההרגשה הזו משתנה- למשל קרה לכם שהטעם שלכם השתנה?
  3. תפיסה – שפה וזיכרון- מתן השמות, המושגים והתיוגים.
    יש לנו נטייה אוטומטית לתת לכל דבר שם. למשל אם נקשיב לרגע, נראה שלכל צליל, אנחנו ישר מצמידים פרוש- מה המקור שלו. רוב הזמן זה מועיל מאד, אבל לפעמים זה גורם לעיוותים ובלבול. אנחנו קופצים למסקנות לפני שאנחנו יודעים את כל הפרטים. אנחנו לא יודעים מה לעשות עם מה שאין לו שם. מספרים שכשהספינות הראשונות הגיעו לאמריקה, האינדיאנים כלל לא זיהו אותן, למרות שראו בעיניהם, כי הם לא יכלו לתאר לעצמם ספינות כאלו שמגיעות מהים.
  4. דפוסים התנהגותיים, פיזיים, מחשבתיים ורגשיים
    במדעי המח נהוג להגיד- נוירונים שיורים יחד מתחברים. בדרך הזו הנויורונים כל הזמן יוצרים דפוסים חוזרים- מחשבות ותהליכי חשיבה חוזרים- למשל מישהו חשב פה היום על כל הדברים שהוא צריך לעשות?
    גם כשזה נוגע ללחץ שלנו יש לנו דפוסים. זה בדרך כלל אותם דברים שגורמים לנו להלחץ, ואנחנו מגיבים אליהם בצורה דומה- גם במחשבות, גם בהתנהגות, וגם בפיזיולוגיה- למשל בעליה של הדופק.
    גם הדפוסים שלנו משתנים. למשל מי שמגיע לקורס המיינדפולנס מאמץ דפוסים חדשים שעוזרים לו להתמודד טוב יותר עם ארועים מלחיצים.
  5. הכרה, קשב, מודעות
    עוד רובד נוסף של ההוויה שלנו הוא הקשב שלנו- האם הקשב שלנו עכשיו ממוקד? רחב?
    למה אנחנו מודעים? למה אנחנו לא מודעים?
    האם יש עכשיו הרבה מחשבות שרצות מהר, או שיש איטיות?
    יש הנאה בריכוז, ויש גם סבל בחוסר הריכוז, כפי שאני שומע פעמים רבות מאנשים עם קשיי קשב שבאים ללמוד מיינדפולנס.
    הקשב שלנו משתנה מרגע לרגע, ומדיטציה היא כלי נפלא כדי לאמן אותו.

טיפ ליישום– במדיטציה ובמהלך היום התבוננו בחמשת המצרפים- בתחושות, ברגשות, במושגים שקופצים, בדפוסים ובקשב. שימו לב במיוחד לכך שהם משתנים ושימו לב לכך שאין הכרח להזדהות איתם, אלא רק להכיר בכך שזה מה שיש עכשיו.

אחת האמונות היסודיות שלנו הוא שיש אני יציב וקבוע- הבודהה מפרק את החוויה האנושית לגורמים, ומראה שמה שנראה כאני, הוא בעצם רצף של חוויות שמגיעות למודעות אחת אחרי השניה, ולכן יוצרות אשליה של אני- כפי שכשאנחנו צופים בסרט הוא נראה לנו אמיתי, אבל בעצם יש מאחורה תמונות שמתחלפות 24 פעמים בשניה. כל מה שיש אלו חמשת המצרפים, והם משתנים כל הזמן, אז איך ייתכן שהם “אני מתמשך וקבוע”? האמת היא שהאני הוא תהליך…

ארבע האמיתות הנאצלות פסיכולוגיה בודהיסטית

האמת הנאצלת השנייה: מקור הסבל

מתוך האמונה שיש אני מתמשך וקבוע, אנחנו עסוקים כל הזמן בלנסות ליצור חוויות נעימות ולהימנע מחוויות לא נעימות. במילותיו של הבודהה:
“וזוהי האמת הנאצלה של מקור הסבל.
הסבל עולה מתוך הצמא (השתוקקות),
שמוביל להתהוות מחדש,
שמלווה בתשוקה שלובה בעונג,
ומהנהייה אחרי עונג שעכשיו הוא כאן ועכשיו הוא שם –
כלומר הכמיהה לעינוגי החושים,
הכמיהה להמשכיות החיים וההשתוקקות לעוצמה.”

מקור הסבל הוא ב 3 תגובות שלנו:

  1. השתוקקות לחוויות נעימות, והאחיזה בהן.
  2. ההתנגדות לחוויות לא נעימות והמלחמה בהן.
  3. חוסר מודעות לחוויות נייטראליות ובעיקר לאמת הראשונה- שכל חוויה משתנה, ולכן אי אפשר להאחז בה .

למשל אנחנו מרוכזים בעבודה, אבל אז מתחילה מחשבה- “זה משעמם.” ואנחנו מתחילים לצאת מהריכוז, ונכנסים למחזור של מחשבות על כמה אנחנו מסכנים שאנחנו צריכים לעשות את העבודה הזו עכשיו. מצב הרוח שלנו יורד. בדיוק כך ההתנגדות יוצרת סבל.
כשאנחנו מקבלים את המציאות כפי שהיא אין סבל.
כשאנחנו ערים להשתנות המתמדת של המציאות, קל לנו יותר לקבל אותה- ברור לנו שגם הכאב יחלוף. החופש הוא כשאנחנו מודעים לחמשת המצרפים, ולא מנוהלים על ידיהם.

טיפ ליישום– שימו לב לתגובות ההשתוקקות והאחזות מצד אחד, והדחיה וההתנגדות מצד שני. האם אפשר לתת להשתוקקות להגיע ולחלוף כמו גל מבלי שנאחוז? האם אפשר להתקרב לאותה חוויה שאנחנו מתנגדים אליה (קושי, כאב וכו’)?

האמת הנאצלת השלישית: אפשר להפסיק לסבול

באמת השלישית בודהה מצביע על כך שאנחנו יכולים להיות חופשיים מהשתוקקות. הוא נותן לנו את האחריות על אושרינו.
“וזוהי האמת הנאצלה של הפסקת הסבל: להפסיק באופן מלא את אותה ההשתוקקות, כך שלא תיוותר כל השתוקקות, לעזוב אותה, להיות חופשיים ממנה, להשתחרר ממנה, לא להותיר לה מקום.”
בדרך כלל מפרשים את האמת הזו כהפסקה מוחלטת של הסבל, כך שיותר לא נסבול. אני רוצה להציע פרשנות מתונה יותר- האמת הזו נותנת לנו תקווה וכלי. היא מזכירה לנו שכל פעם שאנחנו סובלים, אנחנו יכולים להרפות מההשתוקקות, ולקבל את המציאות. מתוך זה נוכל לחזור להווה, להתמודדות אמיתית עם האתגרים שישנם מתוך שלווה וריכוז.

טיפ ליישום- אם אתם מוצאים את עצמכם בקושי, האירו את התקווה שתוכלו להתגבר עליו. לפעמים מתאים לשבת למדיטציה עד שהקושי יחלוף.

ארבע האמיתות הנאצלות פסיכולוגיה בודהיסטית

האמת הנאצלת הרביעית: הדרך המלאה להפסקת הסבל

באמת הנאצלת הרביעית בודהה פורס דרך שלמה בעלת 8 חלקים שמזינים זה את זה. אנו מפתחים אותם במקביל כדי להפחית את הסבל.
וזוהי האמת הנאצלה של הדרך המובילה להפסקת הסבל: אין היא אלא הדרך הנאצלה בעלת שמונת הנתיבים, כלומר: השקפה נכונה, נחישות נכונה, דיבור נכון, עשייה נכונה, אורח חיים נכון, מאמץ נכון, מודעות נכונה וריכוז נכון.
נהוג לחלק אותם ל 3 קבוצות: חכמה, מוסר והתנהגות, וריכוז.
חכמה:
השקפה נכונה- הבנה מלאה של ארבעת האמיתות הנאצלות ושל העדר עצמי קבוע, נפרד ועצמאי
כוונה נכונה- להמנע מלפגוע ולהיטיב: נדיבות, חמלה, פרישות, היעדר חמדנות ואי אלימות.
מוסר והתנהגות:
דיבור נכון- הימנעות משקרים, הימנעות מדיבור בוטה ומעליב, הימנעות מרכילות.
עשייה/פעולה נכונה -הימנעות מהריגת יצורים חיים, הימנעות מלקיחת מה שלא ניתן והימנעות מיחסי מין לא הולמים.
פרנסה נכונה- הימנעות מעיסוקים שיש בהם משום גרימת נזק לבעלי תודעה, כמו סחר בכלי נשק, סחר בבני אדם, שחיטת בעלי חיים, סחר בסמים ובמערפלי תודעה.
בודהה מדבר על מוסר לא כעל חוק אלוהי, או רק למען החברה. התפיסה שלו היא שכשאני פוגע במישהו אחר, אני אחווה חרטה ואשמה, ואלו ילוו אותי ולא יתנו לי מנוח. כללי המוסר הם בסיס לאמון ושלמות עצמיים. כשיש לנו אותם קל לנו לשבת למדיטציה.
ריכוז:
מאמץ נכון- – פיתוח מצבי תודעה מועילים והימנעות ממצבי תודעה מזיקים
קשב נכון- תשומת לב מתמשכת לגוף, לתחושות, לתודעה ולאובייקטים של התודעה
ריכוז נכון- ריכוז התודעה ופיתוח מצבי ריכוז.

קורס המיינדפולנס שאני מלמד נשען על הדרך שלימד בודהה, אותה הבאתי כאן בקצרה. זו בעצם דרך מודרנית ללמד את אותם עקרונות. מדיטציה, מעבר לכך שהיא מרגיעה ומזינה, היא גם מאפשרת לנו התבוננות מעמיקה וחוויה ישירה של האמיתות הללו בחוויה האישית שלנו.

LEAVE A COMMENT

איך להפסיק לסבול - ארבע האמיתות פסיכולוגיה בודהיסטית

רוצה לקבל חבילת מתנות להפחתת מתחים באמצעות מיינדפולנס?

שם:
טל:
מייל: