דר' שרה לזר, חוקרת מח מאוניברסיטת הארוורד היוקרתית בארצות הברית, ומבית החולים של מסצ'וסטס היא אחת הראשונות שבדקה את הטענות על התועלת המרובה בתרגול מיינדפולנס ומדיטציה דרך סריקות מוחיות. היא גילתה שמדיטציה משנה את המח באופן פיזי.
הסיפור האישי של שרה שהביא אותה לחקור מדיטציה
היא התחילה את המחקר הזה מנסיון אישי. היא רצתה לטפל בפציעות שהיו לה לקראת ריצת מרתון, ולכן הלכה לשעור יוגה. המורה שם הסבירה כיצד היוגה משפרת גם את הבהירות והחמלה. הטענות הללו עצבנו אותה והיא די זלזלה בהן, אבל לאט לאט חוותה אותן על עצמה- היא הייתה רגועה יותר, הצליחה להתמודד טוב יותר עם קשיים, וגם הרגישה שיש בה יותר חמלה ולב פתוח. היא הסתכלה על מאמרים מדעיים וגילתה מספר מאמרים שהראו כיצד מדיטציה מפחיתה סטרס, חרדה, דכאון וכאבים וכן משפרת את איכות החיים. אז היא החליטה שגם היא רוצה לחקור את השפעות המדיטציה.
איך שונה המח של מתרגלי מדיטציה וותיקים?
במחקר הראשון שהיא עשתה עשו סריקות מח לאנשים שמתרגלים מדיטציה לאורך שנים לעומת קבוצת ביקורת. הם גילו שלמתרגלי המדיטציה יש יותר חומר אפור באינסולה, באזורי החישה, ובקורטקס של השמיעה והחישה. כלומר האזורים הללו מפותחים יותר. זה הגיוני כי בתרגול מדיטציית מיינדפולנס אנחנו שמים לב לנשימה, לקולות ולחושים. כך שהגיוני שהאזורים האלו יהיו מפותחים יותר. הם מצאו גם יותר חומר אפור בקורטקס הקדמי באזורים שקשורים לזכרון פעולה וקבלת החלטות. למעשה הם גילו שהאזור הזה, שנוטה להתכווץ עם הגיל, היה מפותח אצל מתרגלי מדיטציה בני 50, כפי שהוא מפותח אצל בני 25.
איך משתנה המח של מי שמשתתף בקורס מיינדפולנס?
אפשר היה לטעון שאנשים שהאזורים הללו מלכתחילה היו מפותחים אצלם, נטו למדיטציה. כדי לפסול את ההשערה הזו הם הלכו לבדוק אנשים רגילים שמעולם לא תרגלו מדיטציה, ונתנו להם להשתתף בקורס מיינדפולנס להפחתת מתחים. עם עשו להם ולקבוצת ביקורת סריקות מוחיות (fMRI). הם גילו שארבעה אזורים מוחיים התרחבו בעקבות הקורס שנמשך רק 8 שבועות:
- אזור הפוסטריור סינגולט, שמעורב בנדידת מחשבות.
- ההיפוקמפוס השמאלי שעוזר בלמידה, הבנה, זכרון ווויסות רגשי.
- הצומת הטמפורו פטריאלית שמעורבת בחמלה, אמפתיה והיכולת לראות בפרספקטיבה.
- אזור שנקרא הפונס, שבו מיוצרים נוירוטרנסמיטרים שמאפשרים וויסות.
אזור אחד קטן בעקבות הקורס- האמיגדלה, שהיא פעמון האזעקה של המח שמייצרת את תגובת הילחם או ברח. היא זו שמייצרת חרדה, פחד ולחץ. השינוי הזה היה גם מתואם עם ירידה במתח. הוא לא נובע משינוי בסביבה, אלא משינוי בהתייחסות לסביבה.
מיינדפולנס הוא תרגול מוחי כמו שפעילות גופנית היא תרגול לגוף. בדומה לפעילות גופנית, הוא משפר בריאות, מאפשר לנו להתמודד טוב יותר עם מתח ומעודד אריכות חיים. ראו את התועלת של מיינדפולנס עם המון סוגים של קשיים ומחלות פיזיות ונפשיות.
לחצו כאן כדי להצטרף לקורס מיינדפולנס ולהנות בעצמכם מהשיפור באיכות החיים.
הנה שרה מדברת על המחקר בכנס TEDx: