דף הבית » mindfulness » מדיטציה – איך להתמודד עם הסחות הדעת במדיטציה ובחיים

מדיטציה – איך להתמודד עם הסחות הדעת במדיטציה ובחיים

אנחנו רוצים לחיות בהווה, להיות מאושרים, להיות טובי לב.
אנחנו רוצים שבמדיטציה שלנו נהיה מרוכזים ושקטים לחלוטין.
ועדיין, פעמים רבות המציאות היא אחרת.
אנחנו מוצאים את עצמנו במדיטציה ובמהלך היום מוסחים, חושבים על כל מה שהיינו רוצים,
מתכננים את היום וכועסים על הקרובים לנו.
כשמגיע כבר השקט אנחנו מוצאים את עצמנו משועממים.
לעתים אנחנו מוותרים על לעשות משהו, למשל מפסיקים את תרגול המדיטציה, כי עולה בנו הספק האם זה יצליח.

אלו הם השדים שלנו. השדים שמתעוררים ומסיטים אותנו מהכוונות הטובות שלנו.
בתחילת תרגול המדיטציה אנחנו מנסים להילחם בשדים.
עם הזמן אנחנו לומדים לכלול אותם בתרגול המדיטציה –
להפנות אליהם תשומת לב ולהכיר אותם מקרוב.
דרך ההכרות הקרובה הזו אנחנו אט אט לומדים להרפות מהחלק המזיק בהם,
ואפילו למצוא את הזהב– את החלק המיטיב, שיש בכל אחד מהם.
הדרך לעבוד עם השדים הללו היא לקרוא להם בשמם כשהם עולים,
להתבונן מהם מקרוב וללא שיפוטיות.
לראות את התחושה הגופנית של כל אחד מהם, את תבניות המחשבה והרגש שעולות איתם.
לגלות שגם השדים הללו באים וחולפים.
הנה הנחיות לעבודה פנימית עם השדים הנפוצים ביותר בשיטת המיינדפולנס:

תאווה- רצון למשהו אחר

אם רק הילד שלי לא היה מתווכח איתי כל הזמן הייתי מאושרת.
אם רק היה לי את הטלפון החדש הזה הייתי יכול לעשות כל כך הרבה דברים.
אם רק הייתי מרוויח קצת יותר הייתי מאושר.
אם רק היה לי חבר הייתי מאושר.
אם רק הייתי ישן עוד שעתיים הייתי מאושר.
אם רק הייתה לי שמלה אחת באמת יפה הייתי מאושרת.
אז מה אם אני בדיאטה, אני כל כך רוצה את חתיכת העוגה הזו.

השתוקקות

המשפטים האלה נשמעים לכם מוכרים?

זהו הקול של שד התאווה. זהו שד בעל בטן ענקית ופה זעיר. שום דבר אינו משביע אותו.
קול התאווה לעולם אינו שבע רצון, ותמיד הוא רוצה עוד.
לעתים קרובות אנחנו נשבים בקסמו, בטוחים שזו האמת.
עם יד על הלב- כמה פעמים מה שקניתם באמת הפך אתכם למאושרים לאורך זמן?
מחקרים מראים שהאושר שמופק מדברים שמשיגים בדרך כלל פג אחרי כמה ימים. ואז אנחנו פשוט רוצים את הדבר הבא…

איך עובדים עם תאווה במדיטציה?

שימו לב לתאווה כשהיא עולה.
קראו לה בשם מדוייק לכם, למשל- תאווה, השתוקקות, חסר, חשק, רעב,…
חזרו על השם הזה כל עוד התאווה קיימת בתודעתכם.
תוך כדי, שימו לב למה שקורה לכם-
כמה זמן התאווה נמשכת?
איך היא משפיעה על הגוף שלכם?
האם הנשימה שלכם רגועה ועמוקה?
האם נוצר מתח?
האם אתר מרגישים שלמים כשאתם מתאווים?
ומה קורה אחרי שמספקים את התאווה?
ג'ורג' ברנרד שו אמר "2 אכזבות גדולות יש בחיים- לא לקבל את מה שאתה רוצה, ולקבל את זה."
הנה דוגמה למקרה בו חוויתי את ההאחזות בתאווה ואת השחרור בה. היה לי רעיון למשהו שאני רוצה לקדם. כל כך נאחזתי ברעיון שמצאתי את עצמי חוזר אליו שוב ושוב, וטוחן אותו בראש. חוזר בראשי על המשפטים שבהם אסביר אותו לאחרים. כבר מזמן לא חידשתי דבר. התיישבתי למדיטציה והמחשבות חזרו לזה שוב ושוב. קראתי לתאווה בשמה, הרגשתי כיצד כל כולי מרוכז בראש, ואני מנותק מהגוף. ואז רשמתי את הרעיון על דף. אחרי שזיהיתי את ההיאחזות, הרגשתי אותה בגוף, וכתבתי את הרעיון על דף יכולתי לשחרר אותו, ולהמשיך ליהנות מיומי.
התאווה, מקורה ברצון לעשות. בדרך כלל אנחנו נותנים לתחושת המחסור לכוון את הרצון לעשות. מה יקרה עם הרצון לעשות יכוון על ידי אהבה, חמלה, יצירתיות וחכמה?
זו תהיה תאווה בריאה.
תאווה שמכוונת להרבות את הטוב בעולם, ולא לסיפוק אינסופי של צרכינו אנו.
מורה זקן אמר: "הבעיה עם התאווה היא שאנשים אינם מתאווים בעוצמה מספקת. למה שלא יתאוו לכל? אינכם אוהבים את מה שיש לכם, ורוצים את מה שאין לכם. פשוט הפכו את הסדר. רצו את מה שיש לכם, ואל תרצו את מה שאין לכם. כך תוכלו למצוא סיפוק אמיתי."

כעס

איך הוא עשה לי את זה?
מה שהוא עשה זה ממש לא בסדר!
הוא ממש חמור כפוי טובה!!!

זהו קולו של שד הכעס בהכרתנו.
חלקנו כועסים הרבה. חלקנו כל כך מפחדים מהכעס שאנחנו לא נותנים לו ביטוי כלל, ואז מרגישים שאנחנו חנוקים, שאין מקום לקולנו.
הבסיס לכעס הוא סלידה ודחייה.

איך עובדים עם כעס במדיטציה?

שימו לב לכעס- תחילה קראו לו בשמו. קראו לו בשמו כמה פעמים, ושימו לב למה שקורה לכם.
דייקו- האם זה כעס, דחייה, סלידה, שנאה, ….
שימו לב למחשבות שנלוות לו.
הכעס מלווה פעמים רבות במחשבות שאינן פוסקות.
שימו לב גם לתחושות בגוף.
האם אתם מסוגלים להכיל את הכעס שלכם?
ושימו לב למה שהכעס בא להגיד לכם-
האם אתם פוחדים? פגועים? כואבים?
האם אותה תכונה שמכעיסה אתכם- האם גם אתם כאלה בדיוק?
האם מישהו עבר את הגבולות שלכם, ואתם הגבתם לכך מאוחר מדי ומוגזם?

פיתחו את לבכם והרגישו את הכעס שוב ושוב. רק כך תגיעו לחיים מאוזנים וחופשיים באמת.
אז תוכלו לכעוס על מישהו מכל הלב, כדי לדחוף אותו קדימה. רגע אחר כך תוכלו לצחוק על זה צחוק גדול.
זו אחת התוצאות של עבודה נכונה עם כעס.

פחד

אם אני לא אזהר כל הזמן יגנבו לי את הארנק.
רק שהוא לא יתחיל לבכות עכשיו.
אני חייב לעבוד עד מאוחר בלילה כדי שהבוס שלי יעריך אותי.
אם אני לא אראה יפה אז הוא לא יאהב אותי, ואז אני אשאר לבד.
אני מפחד לדבר מול קהל.
אלו הם חלק קטן מהקולות של שד הפחד בתוכנו. אנחנו מפחדים מדברים גדולים (תאונות, פיטורים וכו'), אבל הכי הרבה אנחנו מפחדים מהמוני דברים קטנים ביום יום שלנו.

איך עובדים עם פחד במדיטציה?

כשעולה הפחד קראו לו בשמו, אל תתעלמו ממנו. זהו את כל הדברים מהם אתם מפחדים- למשל כשאתם מפחדים שייגנב לכם הארנק אתם מפחדים מאובדן הכסף, וגם מפחדים מהטרטור לשחזר את כל המסמכים, ומפחדים מהבושה שהצליחו לגנוב לכם את הארנק, ומפחדים להראות טיפשים. מאחורי כל פחד יש רשת שלמה של פחדים.
זהו את הפחדים, שימו לב להתכווצות בתוככם שמלווה אותם, ולכל הסיפורים המפחידים שאתם מדמיינים.
קראו לפחדים בשמם.
לאט לאט תוכלו להתיידד איתם – "פחד ידיד יקר, הנה אתה שוב כאן, כמה מעניין".
כשמתייחסים כך לפחד, האחיזה שלו בנו פוחתת, ופתאום נפתחות מלא אפשרויות חדשות, והרבה יותר קל לעשות את מה שמפחדים ממנו.

שעמום

איך עובדים עם שעמום במדיטציהמדיטציה זה שעמום!
אני בטוח שחלקכם אומרים את זה לעצמם. לשבת ולא לעשות כלום, רק להתבונן בנשימה- זה משעמם!
ושעמום, שעמום זה אחד הדברים שאנחנו הכי שונאים.
אנחנו מומחים בלמצוא דרכים למלא את הזמן שלנו כדי שלעולם לא נהיה משועממים- תמיד יש לנו מלא דברים לעשות, ואם יש רגע של שקט, נמלא אותו בצפייה בטלוויזיה. אם אנחנו רגע מחכים בתור- בשביל זה המציאו את הסמארט-פון…
כשאנחנו לא מודעים לשעמום, הוא שולט בנו, ואנחנו לעולם לא מוצאים מנוחה.
כמה שננסה לברוח מהשעמום, בסופו של דבר שעמום יגיע. הוא יגיע כשאנחנו יושבים ומשתעממים בישיבה בעבודה, או כשהילד שלנו יספר על גיבור העל החביב עליו ואנחנו לא ממש מקשיבים לו ונהנים מכמה הדקות שיש לנו איתו.
לפעמים זה מגיע עד כדי כך שאפילו הדברים שפעם עניינו אותנו, כבר משעממים אותנו.

השעמום מגיע כי אנחנו לא אוהבים את מה שיש, אנחנו מתנגדים לו, ומוותרים על הקשב שלנו. אנחנו מוותרים על להקשיב ולראות באמת את מה שקורה עכשיו. ואז אנחנו מרגישים מרוקנים ואבודים.

איך עובדים עם שעמום במדיטציה?

המדיטציה היא כלי נהדר כדי לעבוד עם השעמום. אנחנו מפסיקים את הגירויים החיצוניים, ונשארים עם עצמנו. אנחנו כל כך רגילים לגירויים חיצוניים, שהשעמום עולה די מהר. זו הזדמנות נהדרת לחקור את השעמום עצמו.
כשמגיע השעמום- קראו לו בשמו. הישארו איתו והרשו לעצמכם להיות משועממים. ותרו על ההתנגדות להיות משועממים, ופעם אחת הסכימו להרגיש שעמום- מה קורה בגוף? איזה מחשבות מגיעות? איזה רגשות עולים?
אתם תגלו שפתאום המדיטציה נהיית הרבה יותר מעניינת, ואיתה גם החיים שלכם.
בכל דבר קטן ניתן למצוא עניין- באוויר היוצא והנכנס תוך כדי הנשימה, בבת הזוג, בילדים הנפלאים שלנו, בפרח בחצר, ואפילו במה שאומר מי שעובד איתנו.

שיפוטיות

"הוא לא כל כך חכם"
"היא יותר יפה ממני"
"איזה בית גדול יש לו"
"לא הייתי צריך להגיד לו את זה"
"מה שהוא עשה לי זה מגעיל"
עשרות מחשבות שיפוטיות עוברות לנו בראש בשעה. בדרך כלל אנחנו שופטים את עצמנו ואחרים לחומרה. כשאנחנו מתחילים להיות מודעים לזה, אנחנו אפילו שופטים את זה שאנחנו שופטים! עד כדי כך מושרש בנו שד השיפוטיות.
כשאנחנו שופטים אנחנו לא באמת פנויים לראות את הדברים כהווייתם, כפי שהם. אנחנו עסוקים רק בלהעריך אותם ולבדוק מה לא בסדר, ומפספסים את כל התמונה.

איך עובדים עם שיפוטיות במדיטציה?

למשל נסעתי לחופש משפחתי באילת. התברר שהמלון שהזמנו הוא ברמה קצת יותר נמוכה ממה שחשבתי. ראיתי איך אני נאחז בזה- באכזבה מכך שזה לא מה שתכננתי, ובביקורת עצמית שלא בדקתי עד הסוף. זיהיתי את שד השיפוט, נתתי לו מקום, ואז שחררתי. האמת שהיה לנו כל כך כיף באילת, ויצאנו עם טעם של עוד. תכלס- כמעט שלא היינו במלון, אז זה ממש לא שינה (-:
במקום להילחם בשיפוטים, קראו להם בשמם- הנה שיפוט, והנה עוד אחד. קראו להם בשמם ותנו להם לחלוף.
הקשיבו לסיפור שהם מספרים לכם. זכרו ששד השיפוטיות עולה בכל כל כמה זמן, אבל הוא רק שד, הוא לא אתם. ייתכן שתופתעו לגלות שמתחת לשיפוטיות שלכם מסתתרת כמיהה עמוקה לאמת, צדק ובהירות.
כשאתם שופטים מישהו אחר, שאלו את עצמכם- אילו הייתי באמת במקומו, חווה את כל התלאות שהוא חווה, האם באמת יכולתי להתנהג אחרת? זו אמפתיה אמיתית.
ובשלב הבא, כשאתם שופטים את עצמכם היזכרו- עברתי את כל התלאות שעברתי, וזה מה שאני מצליח לעשות עכשיו. כמו השיר המצורף- "בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב" .

אי-שקט

אני לא מצליח לשבת רגע אחד בשקט. ממש מרגיש את הקוצים בתחת. מתחיל לעבוד על משהו, וישר נזכר במשהו שאחר שיש לעשות וקופץ אליו. רגע, אני שניה קופץ לקחת לי משהו לאכול. הטלוויזיה פתוחה- מה מראים שם? אני אסתכל רק רגע אחד. ממש מפחיד הגרעין האיראני הזה. אוף, יש לי מלא דברים לעשות ונהיה כבר מאוחר. איך אני אספיק את כל מה שאני חייב? השכמות שלי כל כך כואבות.
קצת מוכר?
זהו שד האי-שקט. כשהוא עולה ההכרה שלנו היא קופצנית, מתוחה ודואגת- פול גז בניוטרל.
כשהוא עולה, קראו לאי-שקט בשמו- בלי לשפוט את קיומו, ובלי להתנגד.

איך עובדים עם אי-שקט במדיטציה?

הרגישו את אי-השקט בגוף שלכם, תנו לאנרגיה שלו לפעול בתוככם והרגישו אותה.
כשאתם בתוך זה, אתם בטוחים שאי-השקט ישאר לתמיד, וכך אתם נותנים לו לשלוט בכם. זכרו שזה רק עוד מצב, סדרה של תחושות, מחשבות ורגשות. גם הוא יחלוף. דווקא אם תוותרו על ההתנגדות לו זה יקרה יותר מהר.
אם אתם מרגישים שאתם מתקשים מאד שבו למדיטציה- נשמו עמוק, וספרו את הנשימות שלכם. תנו לנשימות למרכז אתכם, ולהרגיע את התודעה.
אי השקט הוא רק השכבה העליונה לאנרגיה רבה שיש בתוכנו. כשאנחנו משלימים עם אי- השקט מתחיל לנבוע מתוכנו מעיין של יצירתיות, שבאה לידי ביטוי בכל מיני צורות.

ספק

לא מתאים לי בוקר של שקט.
למה זה יעזור?
אז מה אם יש מלא מחקרים שמוכיחים שמדיטציה עוזרת? לי זה לא מתאים.
אני לא מסוגל להיות בשקט כל כך הרבה שעות.
זה קשה מידי.

אלו קולותיו של שד הספק, שתוקע אותנו במקום, ללא אפשרות להתקדם ולהגשים את עצמנו, בלא אפשרות להגיע לשקט הפנימי שאנחנו כל כך כמהים לו.

איך עובדים עם ספק במדיטציה?

כשעולה הספק, קראו לו בשמו- "ספק, ספק". כשאנחנו לכודים בספק אנחנו חווים סבל, חוסר ביטחון, ועצירה.
נקשיב לסיפורו של הספק, כמו שאנחנו מקשיבים לסיפור אגדה. נשאל את עצמנו- האם זו האמת? האם בטוח שזו האמת? ונרשה לכל התשובות להגיע. נסכים להתנסות, ולחוות את הדברים ישירות. כך לאט לאט נשתחרר מכוחו של הספק.
בנוסף, נפתח אמון בדרך- נקשיב לאנשים שעברו אותה ולהצלחות שלהם, נקרא מילים שיעוררו בנו השראה, ונעבור תהליכים שיקחו אותנו קדימה.
הספק ביכולת שלנו להצליח, הספק בזה שמשהו יועיל לנו- אלו הספקות הקטנים. מתחת להם, בעומק, ישנו הספק הגדול- הבקשה שלנו להכיר את טבענו האמיתי, לשאול את השאלות הגדולות של החיים- מי אני? מהו חופש? מדוע אני סובל? חקירה אמיתית וכנה של שאלות אלו מביאה לפתיחה גדולה של הלב שלנו, לאהבה ולחופש.
כדי לעבור את התהליך הזה, לזהות את השדים ולעבור דרכם, צריך להסכים לתרגל.
חלק מהתרגול מתרחש במהלך היום יום שלנו. על עצמי אני יודע שזה לא מספיק לי.
עבורי יש ערך רב בתרגול יותר מרוכז, בכמה שעות אותן אני מקדיש כדי להתבונן פנימה ולפגוש את עצמי.
לשם כך יצרתי את בוקר של שקט– חיבור מדוייק של כלים שונים להתבוננות עצמית, שמאפשרים לעבור תהליך עמוק בזמן קצר.
כל פעם מחדש אני נפעם מהשקט והשלווה שקורנים מכל מי שיוצא מהמפגש.

ריקנות וחוסר אנרגיה

אין לי כח לכלום.
לא בא לי כלום.
מכירים את המשפטים האלה?
חוסר אנרגיה וריקנות הם שדים נפוצים בעולם המודרני.
אנחנו כל כך עמוסים בדברים,כל כך חייבים לעשות כל הזמן, ורוצים כל כך הרבה, שאנחנו מוצאים את עצמנו מידי פעם מחוסרי אנרגיה, בלי כח לכלום.
לפעמים זה יבוא גם בעקבות משהו שמאד רצינו, תקווה גדולה שהייתה לנו, ובסוף זה לא קרה. הבלון התפוצץ. ויחד איתו יצא מתוכנו כל האוויר. איבדנו את החיות.

איך עובדים עם חוסר אנרגיה במדיטציה?

מה שחשוב ברגעים האלה זה קודם כל לא להיבהל, ולקרוא להם בשמם.
לקבל את עצמי שזה מה שאני מרגיש עכשיו- אין לי כח וזה בסדר.
ולבדוק- מה מרוקן אותי? מה אני כן מרגיש עכשיו? האם זה תסכול? חוסר אונים? כשלון?
מה באמת המקור לחוויה הזו?
לשבת עם זה קצת במדיטציה, להשקיט את התודעה, ולתת לדברים לצוף.
להסכים להיות עם הכל בלב פתוח.
עוד כלי שמאד עוזר הוא כמובן לשתף חבר, להעזר בשיחה אינטימית עם אחר כדי להכיר אותי טוב יותר.
מכל אלה מגיע הריפוי והשינוי.

בוקר של שקט- סדנת מדיטציה, מיינדפולנס והשראה

בבוקר של שקט הקרוב (6.5.17) נעמיק בתרגול המיינדפולנס בדגש על עבודה עם השדים.
מוזמנים להצטרף.
ואם אתם מעוניינים להכניס ליום יום שלכם מודעות, ריכוז ושלווה הקורס במיינדפולנס הוא בדיוק בשבילכם.

LEAVE A COMMENT

מדיטציה - איך עובדים עם הסחות הדעת במדיטציה

רוצה לקבל חבילת מתנות להפחתת מתחים באמצעות מיינדפולנס?

שם:
טל:
מייל: