דף הבית » mindfulness » האם אני צועד בדרך שיש לה לב?

האם אני צועד בדרך שיש לה לב?

"האם אני צועד בדרך שיש לה לב?"

זו שאלה פשוטה מאד וגם מסובכת מאד.

זו שאלה גדולה.

זו אולי השאלה הכי חשובה שאנחנו יכולים לשאול את עצמנו בחיינו.

כי אם נלך בדרך בלי לב, אנחנו יכולים להיות הכי עשירים, הכי מוצלחים, ועדיין להיות מאד אומללים.

כשאנחנו הולכים בדרך עם לב, פעמים רבות זה מאתגר, ואנחנו יכולים אפילו לחוות כשלונות, ויחד עם זאת יש טעם לחיים. יש להם משמעות. החיים רחבים יותר מההצלחה או הכשלון הרגעיים. הם גם קצת פחות מרוכזים בנו.

 

דון חואן אמר לקרלוס קסטנדה:

"הסתכל על כל דרך רוחנית בתשומת לב קפדנית. נסה אותה פעמים רבות ככל הנדרש לדעתך, ואחר כך שאל את עצמך, ורק את עצמך, שאלה אחת. זאת שאלה שרק אדם זקן מאד שואל אותה. מיטיבי סיפר לי עליה פעם, כשהייתי צעיר מאד ודמי הסוער לא אפשר לי להבינה. עכשיו אני מבין אותה. אומר לך מהי: האם לדרך זו יש לב? אם יש לה, הדרך טובה. אם אין לה לב, אין בה שום תועלת."

אז מהי דרך עם לב?

החיים של כל אחד הם תשובה חדשה לשאלה הזו.

המדיטציה הבאה תעזור לנו לגלות משהו על דרך הלב שלנו:

 

 

שתפו בתגובות אלו רגעי טוב לב עלו בזכורכם.

בעקבות המדיטציה בבוקר של שקט אנשים שיתפו על רגעים של עזרה לאחרים.

מישהי שמגיעה פעם בשבוע כדי לעזור לאחותה מרובת הילדים.

מישהו שעזר לשני אנשים שראה ברחוב לסחוב טלוויזיה כבדה עם האוטו שלו.

 

מישהי שהתנדבה רק שעתיים בשבוע בארגון שיוצר כלים חדשים לעזרתם של נכים.

משותף לכולם העזרה למישהו אחר, שניתנה ללא צפייה לתמורה.

לעיתים המדיטציה הזו מלווה בשיפוט עצמי-

אנחנו מרגישים שאין משהו שעשינו שהוא מספיק גדול כדי שנחשיב אותו,

או שאולי לא עשינו מספיק.

האמת היא שכל רגע של טוב לב הוא משמעותי מאד.

כל רגע של עזרה לזולת הוא רגע של חסד.

כדאי לשים לב לתודעה שלנו, ששופטת אותנו בכזו חומרה.

ובתוך טוב הלב הזה, לפעמים חשוב לזכור לא לשכוח את עצמנו.

כשאנחנו באים להרבות טוב בעולם,

כדאי לזכור שגם אנחנו חלק מהעולם הזה,

ולהתייחס לעצמנו בכבוד וטוב לב אמיתי.

אז מהם חיים עם לב?

אני מציע 2 פרספקטיבות חשובות: התמונה הגדולה, מרגע לרגע.

התמונה הגדולה:

כשמסתכלים על התמונה הגדולה כדאי לשאול את עצמנו:

מה הערכים שאני חי לאורם?

למה אני מקדיש את זמני? את כוחי? את היצירתיות שלי?

האם הבחירה שלי משקפת את הדבר אותו אני מעריך מכל?

איך זה משתקף ביחסים במשפחה שלי?

האם העבודה שלי היא כזו שאני עוזר בה לאנשים או מנצל אותם?

 

מרגע לרגע:

לא פחות חשובה מהתמונה הגדולה הם הפרטים.

ההתנהגות שלי מרגע לרגע.

אפשר להיות מנכ"ל של עמותה מדהימה, ועדיין לא להתחשב כלל בעובדים שלי.

אפשר להיות שומר בבית ספר, ולהקדיש מלא תשומת לב ואהבה לכל ילד.

מריה תרזה אמרה:

"בחיים אלה איננו יכולים לעשות דברים גדולים. אנחנו יכולים רק לעשות דברים קטנים באהבה גדולה".

לכן כדאי לשאול מה קורה בחיי מרגע לרגע?

האם כשהילד שלי בוכה, אני עסוק בלהרגיע אותו רק כדי שלי יהיה שקט, או שאני קשוב לצרכים שלו?

איך אני מתייחס לבוסים, לעמיתים, ולעובדים שלי?

האם הם רק אנשים שאני צריך לנצל או לרצות?

האם אני רואה אותם כבני אדם שלמים?

האם אני עושה את העבודה שלי מפחד- פחד לא להתפרנס למשל, או באהבה – מתוך משמעות ושליחות.

מה שמשנה פה זו העמדה הפנימית שלי למה שאני עושה-

יכול להיות שאני שרברב וחושב כל הזמן איך אוציא יותר מכסף מאנשים,

ויכול להיות שאני שרברב כי אני אוהב לפגוש אנשים חדשים, ואולי אפילו התאהבתי בעבודה הזו, ואני מביא לה את כל תשומת הלב והסקרנות שלי.

ואפילו כשאני עושה פעולה יום יומית כמו לשטוף כלים – האם אני עושה זאת באהבה, או שאני כל הזמן רוטן בתוכי?

 

כל רגע כדאי לשאול את עצמנו:

האם אני פועל עכשיו מאהבה או מפחד?

משורר הזן ריוקן כתב:

"הגשם פסק, העננים נפוצו לכל עבר,

ומזג האוויר שוב בהיר.

אם לבך טהור, טהורים כל הדברים בעולמך…

אז ינחו אותך בדרכך הפרחים והירח."

 

הקורס במיינדפולנס עוזר מאד להביא תשומת לב אוהבת לחיי היום יום שלנו,

לחיים שמתרחשים מרגע לרגע.

לפרטים על הקורס לחצו כאן:

 

http://mindfulness4u.co.il/wp-content/MBSR3

שתפו בתגובות את רגעי טוב הלב שעלו לכם במדיטציה

 

1 COMMENT

LEAVE A COMMENT

מהי דרך עם לב?

רוצה לקבל חבילת מתנות להפחתת מתחים באמצעות מיינדפולנס?

שם:
טל:
מייל: