דף הבית » mindfulness » מיינדפולנס: מוסריות וסליחה בראי המיינדפולנס

מיינדפולנס: מוסריות וסליחה בראי המיינדפולנס

מה הבסיס לחיים שלווים?

האם אפשר להיות מוסרי מתוך אהבה עצמית, ולא מפחד מעונש?

מה מאפשר לנו לשמור על לב פתוח ורך גם אחרי שכבר טעינו ועשינו משהו לא בסדר?

"זה פשוט, מי שחי חיים מוסריים, ליבו שקט"

מוסר מתקשר לרובנו לשיפוטיות. להיות לא מוסרי זה חטא ומוביל לעונש. זה חלק מתפיסת עולם שאומרת שכדי לשמור על מוסר צריך פחד. אני מציע דרך אחרת להסתכל על הדברים. דרך שרואה במוסריות ויושרה בסיס ויסוד לאיכות חיים.

המורה התאילנדי אג'אן צ'ה אהב לאמר: "זה פשוט, מי שחי חיים מוסריים, ליבו שקט".

moral_quiet_heart-300x207כשהחיים שלנו מלאים בשקרים, רמאות והרג אנחנו באופן טבעי מוצאים את עצמנו עסוקים כל הזמן בפחד לא להיתפס. קשה מאד ככה לשבת למדיטציה ולהגיע לשלווה. גרימת נזק לאחרים פוגעת גם בנו וגם בסביבה.

לעומת זאת, מוסריות ויושרה מביאות אותנו להתנהגות אצילית ומעוררות השראה, ליצירת צדק חברתי ושלום.

אני באופן אישי אדם רגיש וחשוב לי מאד להיות בסדר. העבודה שלי עם "להיות בסדר" התחלקה לשני חלקים. מצד אחד לשים לב מתי אני מנסה להיות יותר צדיק מהאפיפיור רק כדי לא להיראות "לא בסדר" – ושם לשחרר ולקבל. מצד שני, לכבד ולהקשיב למצפן הטבעי שלי, שיודע מה נכון. לפעמים להסכים לשאת באי הנוחות והמאמץ הכרוכים בלהקשיב לו. למדתי שזה עדיף עבורי על ייסורי המצפון. אני לא מדבר איתכם פה על דברים גדולים. אני מעריך שבדיוק כמוכם אני לא גונב מאף אחד. האתגר המוסרי שלנו היום הוא בדברים הקטנים. למשל האם אני מדפיס דפים בבית, או שמדפיס אותם על חשבון העבודה של אשתי? בהכנה לקראת הבוקר הזה קלטתי שיש אי-נוחות עבורי בלתת לה להדפיס לי.

3 רמות של מוסריות:

  1. הימנעות מגרימת נזק:
    הימנעות מלקחת חיים.
    הימנעות מלקחת מה שלא ניתן.
    הימנעות מאמירת מה שאינו אמת.
    הימנעות מיחסי מין לא הולמים.
    והימנעות מחומרים משכרים ומשני תודעה.
    באופן מכוון הביטויים כאן הם כלליים. ניתן לראות שלכל אחד מהם יש רמות עידון שונות- למשל ברור לנו שאסור לרצוח. אבל מה קורה במלחמה? מה לגבי הרג חיות?
    אחד הדברים היפים בעולם היום בעיני הוא שאנחנו יכולים לראות כיצד רובנו כבני אדם נהיים יותר מעודנים. לפי עדויות היסטוריות לפני מאות שנים הרג היה הרבה יותר נפוץ. לעומת זאת היום מתנהל דיון ער לגבי צמחונות וטבעונות.
    היחס שלנו להטרדות מיניות הרבה יותר חמור ממה שהוא היה פעם. זה לא שאין יותר, אבל רמת המודעות עלתה, ולאט לאט הכמות תרד יחד איתה. ובנוסף, אנחנו תופסים גם אירועים פחות חמורים כהטרדה. בעיני זה מראה על עלייה ברמת העידון המוסרי שלנו. לא הסתיימה העבודה פה, אך אנחנו כן בכיוון הנכון. זה לא קרה לבד. זה קורה בזכות נשים אמיצות שמסכימות להיחשף ולעצור הטרדות.
  2. אכפתיות
    בעוד שברמה הראשונה אנחנו רק נמנעים מלגרום נזק, ברמה השנייה ממש אכפת לנו, ואנחנו מנסים להיטיב ולהשפיע באופן רחב. כל אחד מהתחומים שהוזכרו ברמה הראשונה הופך למקור לטוב:
    אנחנו מקדשים את החיים.
    אנחנו לוקחים אחריות על חפצים וחומר ודואגים לסביבה.
    אנחנו מקפידים על אמת.
    אנחנו מכבדים ומייצרים אינטימיות רגשית ומינית במערכות היחסים שלנו.
    ואנחנו מטפחים ערנות.
  3. מוסריות טבעית
    מוסריות טבעית מתרחשת כשאנחנו חופשיים מהרצון לקדם את האינטרסים האישיים שלנו, וחופשיים לאהוב אחרים. כשאנחנו מגיעים לרמה הזו באופן טבעי אנחנו פועלים כדי להיטיב עם כולם, ונמנעים בפגיעה באנשים בדרך.
    גאנדי בהודו היה דוגמא נהדרת לזה. הוא הורה:
    "יש לקבוע כי המעשה הראשון שלנו בכל בוקר, אם כך, יהיה קבלת החלטה ליום שלפנינו: לא אפחד משום אדם עלי אדמות. אירא רק את האל. לא אשא בליבי כוונה רעה כלפי שום אדם. לא אכנע לאי צדק מצד שום אדם. אנצח את השקר בעזרת האמת, ובבואי להתנגד לשקר, אשא כל סבל."

חלקכם אולי תוהים איך ההבחנה המוסרית מסתדרת עם ההנחיה לאי-שיפוטיות וקבלה טוטלית במדיטציה ובמיינדפולנס. ובכן הצעד הראשון לריפוי הוא ראייה צלולה וקבלה מלאה של כל מה שיש. אנחנו זקוקים לחקירה פתוחה וכנה של עצמנו. חשוב שנוכל לפגוש את הקולות המכאיבים והנעימים, הגאים והמתביישים. חשוב שנרגיש בטוחים להיות כנים עם עצמנו. החקירה הזו מובילה להתבוננות אמיתית במקורות הסבל, ובהבנה של השלכותיהם. לחוות ישירות כיצד חוסר יושר גורם לנו כאב. ברגע שנבין ונראה את זה על עצמנו, באופן טבעי תתעורר בנו מוטיבציה לפעולה אחרת ולתיקון דרכינו.

בעיני המכשול הגדול ביותר למוסר הוא ההצדקה העצמית. כמעט תמיד יש לנו תירוצים וסיבות למה מה שעשינו דווקא כן היה בסדר. אנחנו מספרים לעצמנו כל מיני סיפורים: כולם עושים את זה, מגיע לי כי מקפחים אותי, אין דרך אחרת, אין ברירה, אני חייב, ועוד פחדים….

לעומתם עומדים לרשותנו 2 מצפנים:

  1. המצפן הפנימי מזהה שהיעדר יושרה גורם לנו סבל.
  2. המצפן החיצוני מבקש לפעול בדרכים שאחרים יכולים לכבד ולהימנע מלפגוע בהם.

המדיטציה מאפשרת לנו את השקט להקשיב לקול העמוק של שניהם.

חשיבות הסליחה

יחד עם הכוונה הכנה והנחושה שלנו להיות אנשים טובים, חשובה היכולת לסלוח. גם עם הכוונות הטובות ביותר, אנחנו לפעמים טועים, ולפעמים נכשלים. אם נטבע בכישלונות שלנו, נמצא אותם מושכים אותנו לעוד פעולות מזיקות. כשאנחנו סולחים, אנחנו מתייחסים אלינו ברכות, ומוכנים לקבל את המעידות כחלק מהאנושיות שלנו. עכשיו נוכל לכוון את עצמנו שוב לטוב. זו בדיוק אותה גישה שאנחנו נוקטים בה במדיטציה, כשדעתנו מוסחת. מקבלים וסולחים על מה שקרה, וחוזרים אל הכוונה שלנו.

בכל התרבויות יש סיפורים רבים על רוצחים אכזרים שחזרו למוטב. ביהדות מספרים על ריש לקיש שהנהיג חבורת שודדים ואז חזר בתשובה ונהיה רב גדול. בבודהיזם הטיבטי מספרים על מילארפה שרצח רבים, ואז נקף אותו מצפונו. אחרי שנים של סיגוף קיצוני ומבחנים קשים הוא כיפר על מעשיו, ובהמשך הקדיש את חייו לטפל וללמד אחרים.

life_short_for_anger-300x225נזירים בודהיסטים מתכנסים אחת לשבועיים להתוודות, בה הם מספרים על טעויותיהם, מבקשים מחילה, ומבטיחים להתחיל מחדש. בדרך כלל אלו סטיות קלות מקוד הנזירות הנוקשה. לעיתים גם נזירים ממש פוגעים באחרים. כשיש צורך, קבוצת נזירים ותיקים מתווים תרגילי התמרה, שנועדו לעזור לחזור למוטב.

הבודהה נתן הנחיות מאד ברורות לסליחה: "אם מישהו עשה לכם עוול, היכה אתכם, שדד אתכם, חדלו ממחשבות הכעס. בקרוב מאד תמותו. החיים קצרים מכדי לחיות עם שנאה."

תזכרו: "סליחה היא ויתור על סיכוי לעבר טוב יותר."

(תקציר השיחה בבוקר של שקט 16.1.16, ובהשראת הספר "הלב הנבון"/ג'ק קורנפילד).

LEAVE A COMMENT

רוצה לקבל חבילת מתנות להפחתת מתחים באמצעות מיינדפולנס?

שם:
טל:
מייל: